מ"ג תהלים עח מא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עח · מא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּשׁ֣וּבוּ וַיְנַסּ֣וּ אֵ֑ל
  וּקְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֣ל הִתְוֽוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התוו" - לשון סימן כמו והתוית תו (יחזקאל ט') וסימן הוא לשון מופת ונסיון בקשו ממנו אות וסימן היש ה' בקרבנו אם אין (שמות י"ז)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וישובו", ובזה שבו כפעם בפעם "וינסו אל", אם יוכל למלאות כל צרכיהם ששאלו בכל פעם, "וקדוש ישראל התוו", שחשבו אותו לבעל גבול ותוו תו סביבו, למדוד כחו ויכלתו וחפצו וכדומה:

ביאור המילות

"התוו". כמו תתאו לכם הר ההר, והתוית תו, גבול וסימן:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישובו וינסו" - חזרו ונסו את ה' במי מריבה

"התוו" - שאלו ממנו סימן ואות

מצודת ציון

"התוו" - ענין סימן ואות כמו והתוית תיו (יחזקאל ט)

<< · מ"ג תהלים · עח · מא · >>