מ"ג תהלים עח כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עח · כז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּמְטֵ֬ר עֲלֵיהֶ֣ם כֶּעָפָ֣ר שְׁאֵ֑ר
  וּֽכְח֥וֹל יַ֝מִּ֗ים ע֣וֹף כָּנָֽף׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שאר" - בשר

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

וימטר - בעבור שהרוח הביאו והיה עליהם, והנה התברר פירושי על דבר שאר, שהוא הגם לחם - הוא הבשר.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וימטר", והנס השני היה כשבא למחנה ישראל לא פרחו משם הלאה, רק שם המטיר אותו עליהם מלמעלה למטה "כעפר" שנופל למטה, והיו רבים כחול ימים:


 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כו - כז) "יסע קדים" כו'. אם אומרו "יסע"הוא שהסיע את השלו, אומרו "בשמים"אין לו הבנה. ועוד מי הכניס "תימן"בזה, ועוד שאם כן ב' רוחות היו ובתורה (במדבר יא) אינו אומר אלא אחת "ורוח נסע מאת ה'". ועוד אומרו "כעפר וכחול ימים", ועוד כי יראה ששני מינים היו "שאר"ועוף כנף ובתורה אינו רק מין אחד. אמנם הם אמרו (פסוק יט) "היוכל א - ל"הוא שם "א - ל"המתייחס לתימן כנודע, על כן הוצרך שעל ידי רוח תימן יבא השלו ואיך התורה אומרת ורוח נסע מאת ה', על כן אמר ברוח הקדש כי רוח "קדים" המתייחס אל שם ה' הסיע השלו מים סוף השמימה, כדי להמטיר לארץ במחנה, ועל כן אחר היותם למעלה נגד הים היה צריך לנחותו באויר עד המדבר כנגד מחנה ישראל, על כן "וינהג"משם רוח "תימן"המתייחס אל "א - ל"עד כנגד מחנה ישראל, וזהו "וינהג"בעזו יתברך את רוח "תימן"יביאם שלא בדרך טבע, ולא עוד אלא שרוח "תימן"הוא חזק מאד שאלמלא נס מגין היה מאבד העולם מזעפו, שלא ינהיג באופן שינוחו במקום אחד רק ישאם בזעפו, והוא יתברך "בעוזו"בו ניהגם ובהגיעם אל מחנה נגד ישראל עצר הרוח המוליכו"בעוזו", "וימטר עליהם"בלבד:

על הרבוי אמר "כעפר שאר". ועוד נס שני, כי עוף פורח שהיה השלו מי יורידהו ארצה ואחר שהורד הלא ידא על כנפי רוח, על כן אמר "וכחול ימים"אשר חול ימים יכבד כך היו אלו עם היותם "עוף כנף".

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עוף כנף" - עוף בעל כנף

"כעפר" - מרובה כעפר

<< · מ"ג תהלים · עח · כז · >>