מ"ג תהלים עח כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עח · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יַסַּ֣ע קָ֭דִים בַּשָּׁמָ֑יִם
  וַיְנַהֵ֖ג בְּעֻזּ֣וֹ תֵימָֽן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יסע קדים" - ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים (במדבר י"א)

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

יסע - שב לספר דברי הבשר שהחל לומר עליו, לכן שמע ה' ויתעבר.

קדים - הטעם רוח קדים והנו תואר, כי ימצא רוח לשון זכר מפרק הרים.

ותימן - מגזרת ימין, והוא הרוח מזרחי דרומי.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יסע", והגם שנתן להם המן, נתן להם גם בשר הפך דעתם, ולבל יאמרו שהרוח שהגיז שלוים מן הים היה דרך מקרה שהרוח נשאם לשם בטבע, מבאר בראיה שגם זה היה בנס, כי הים היה במערב וצפון לישראל, וא"א שישאם למחנה ישראל רק רוח מערבי או רוח צפוני, אבל "יסע קדים בשמים" שהיה רוח מזרחי, וגם "ינהג בעזו תימן", הוא רוח דרומית, שלפי הטבע היה ראוי שרוחות אלה ירחיקום מגבול ישראל וישאם הלאה לצד האחר, וא"כ היה הנשיאה הפך ממקום הרוח בדרך נס:


 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כו - כז) "יסע קדים" כו'. אם אומרו "יסע"הוא שהסיע את השלו, אומרו "בשמים"אין לו הבנה. ועוד מי הכניס "תימן"בזה, ועוד שאם כן ב' רוחות היו ובתורה (במדבר יא) אינו אומר אלא אחת "ורוח נסע מאת ה'". ועוד אומרו "כעפר וכחול ימים", ועוד כי יראה ששני מינים היו "שאר"ועוף כנף ובתורה אינו רק מין אחד. אמנם הם אמרו (פסוק יט) "היוכל א - ל"הוא שם "א - ל"המתייחס לתימן כנודע, על כן הוצרך שעל ידי רוח תימן יבא השלו ואיך התורה אומרת ורוח נסע מאת ה', על כן אמר ברוח הקדש כי רוח "קדים" המתייחס אל שם ה' הסיע השלו מים סוף השמימה, כדי להמטיר לארץ במחנה, ועל כן אחר היותם למעלה נגד הים היה צריך לנחותו באויר עד המדבר כנגד מחנה ישראל, על כן "וינהג"משם רוח "תימן"המתייחס אל "א - ל"עד כנגד מחנה ישראל, וזהו "וינהג"בעזו יתברך את רוח "תימן"יביאם שלא בדרך טבע, ולא עוד אלא שרוח "תימן"הוא חזק מאד שאלמלא נס מגין היה מאבד העולם מזעפו, שלא ינהיג באופן שינוחו במקום אחד רק ישאם בזעפו, והוא יתברך "בעוזו"בו ניהגם ובהגיעם אל מחנה נגד ישראל עצר הרוח המוליכו"בעוזו", "וימטר עליהם"בלבד:

על הרבוי אמר "כעפר שאר". ועוד נס שני, כי עוף פורח שהיה השלו מי יורידהו ארצה ואחר שהורד הלא ידא על כנפי רוח, על כן אמר "וכחול ימים"אשר חול ימים יכבד כך היו אלו עם היותם "עוף כנף".

<< · מ"ג תהלים · עח · כו · >>