מ"ג תהלים סט ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים סט · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
א‍להים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱ‍לֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתַי מִמְּךָ לֹא נִכְחָדוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱֽלֹהִ֗ים אַתָּ֣ה יָ֭דַעְתָּ לְאִוַּלְתִּ֑י
  וְ֝אַשְׁמוֹתַ֗י מִמְּךָ֥ לֹֽא־נִכְחָֽדוּ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אלהים", (מתחיל תפלתו), "אתה ידעת לאולתי", אולת היא הספיקות שי"ל בעיון שע"י תרופף בידו אמונתו, והגם שאנכי אויל בדבר, אתה ידעת, "ואשמותי" שהם העבירות שעשיתי בפועל, ג"כ "ממך לא נכחדו", שלא לבד שידעת ענינים שכליים ידעת גם ענינים פעליים הנתלים בזמן ובמקום:


ביאור המילות

"אולתי". אויל הוא המסתפק כמ"ש בפי' משלי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אתה ידעת לאולתי וגו'" - כאומר הלא אינם מרובים כ"כ להיות מיוסר ביותר

"ואשמותי וגו'" - כפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"לאולתי" - מלשון אויל ור"ל עבירות כי אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות

"נכחדו" - נמנעו מלדעת אותם

<< · מ"ג תהלים · סט · ו · >>