מ"ג תהלים סט ז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל יֵבֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־יֵ֘בֹ֤שׁוּ בִ֨י ׀ קֹוֶיךָ֮
אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֗ה צְבָ֫א֥וֹת
אַל־יִכָּ֣לְמֽוּ בִ֣י מְבַקְשֶׁ֑יךָ
אֱ֝לֹהֵ֗י יִשְׂרָאֵֽל׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אל יבושו" - כי אם לא תענה לי יבושו א"כ כל המקוים לך בראותם שלא תועיל לי תוחלתי
"אל יכלמו" - כפל הדבר במ"ש
מצודת ציון
"בי" - ר"ל על ידימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
(ז-ח) "יבשו, יכלמו". התבאר בכ"מ בושה מעצמו וכלימה מאחרים, וחרפה גדולה מכלימה, רק שהכלימה הוא דוקא בפניו, וכן החרפה הוא על דבר והכלימה הוא גם בלא דבר, ובזה כלימה מוסיף על חרפה, וכ"ה בירמיה (כ"ג מ'):