מ"ג תהלים סט ה
כתיב:
רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב.
מנוקד:
רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם עָצְמוּ מַצְמִיתַי אֹיְבַי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לֹא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב.
עם טעמים:
רַבּ֤וּ ׀ מִשַּׂעֲר֣וֹת רֹאשִׁי֮ שֹׂנְאַ֢י חִ֫נָּ֥ם
עָצְמ֣וּ מַ֭צְמִיתַי אֹיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר
אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־גָ֝זַ֗לְתִּי אָ֣ז אָשִֽׁיב׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עצמו" - חזקו והוא מלשון עצם שהוא קשה וחזק
"מצמיתי" - ענין כריתה כמו לבקרים אצמית (לקמן ק"א)
מצודת דוד
"משערות" - יותר מחשבון שערות ראשי
"שונאי חנם" - כי לא הריעותי את אחד מהם
"עצמו" - הכורתים אותי נתחזקו והמה אויבים לי על שקר ובחנם
"אשר לא גזלתי" - הדבר אשר לא גזלתי מעולם בע"כ אשיב אז כאשר יעלילו עלימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) השונאים אותו ע"י שאומרים שהוא חוטא ואיש רע מעללים, ועז"א "רבו משערות ראשי שונאי חנם", שבאמת שנאתם הוא בחנם כי לא חטאתי,
- ב) אויבים המבקשים רעתו שחשבו שהוא הרע להם ועז"א "רבו מצמיתי" והם "אויבי שקר" כי לא עשיתי להם רע,
- ג) הבאים לקחת ממונו עז"א "אשר לא גזלתי אז, אשיב", ר"ל שבאו עליו בג' ענינים על נפשו ועל גופו ועל ממונו וכנ"ל סי' ל"ה:
ביאור המילות