מ"ג תהלים סט ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים סט · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם עָצְמוּ מַצְמִיתַי אֹיְבַי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לֹא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רַבּ֤וּ ׀ מִשַּׂעֲר֣וֹת רֹאשִׁי֮ שֹׂנְאַ֢י חִ֫נָּ֥ם
  עָצְמ֣וּ מַ֭צְמִיתַי אֹיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר
    אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־גָ֝זַ֗לְתִּי אָ֣ז אָשִֽׁיב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אויבי שקר" - שונאים אותי על שקר שאין אני רודף אחר שקר שלהם לתפוש טעותם

"אז אשיב" - כשהם נאספים עלי אני משחד אותם בממון מה שלא גזלתי מהם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רבו" וגם האויבים עומדים סביב להטביעני, והוא בג' ענינים,

  • א) השונאים אותו ע"י שאומרים שהוא חוטא ואיש רע מעללים, ועז"א "רבו משערות ראשי שונאי חנם", שבאמת שנאתם הוא בחנם כי לא חטאתי,
  • ב) אויבים המבקשים רעתו שחשבו שהוא הרע להם ועז"א "רבו מצמיתי" והם "אויבי שקר" כי לא עשיתי להם רע,
  • ג) הבאים לקחת ממונו עז"א "אשר לא גזלתי אז, אשיב", ר"ל שבאו עליו בג' ענינים על נפשו ועל גופו ועל ממונו וכנ"ל סי' ל"ה:

ביאור המילות

"שנאי חנם, איבי שקר". עי' למעלה (ל"ה י"ט), על השונאים אמר רבו בכמות, ועל האויבים עצמו באיכות, כי הם ילחמו אתו להצמיתו ולהכריתו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משערות" - יותר מחשבון שערות ראשי

"שונאי חנם" - כי לא הריעותי את אחד מהם

"עצמו" - הכורתים אותי נתחזקו והמה אויבים לי על שקר ובחנם

"אשר לא גזלתי" - הדבר אשר לא גזלתי מעולם בע"כ אשיב אז כאשר יעלילו עלי

מצודת ציון

"עצמו" - חזקו והוא מלשון עצם שהוא קשה וחזק

"מצמיתי" - ענין כריתה כמו לבקרים אצמית (לקמן ק"א)

<< · מ"ג תהלים · סט · ה · >>