מ"ג תהלים מ ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים מ · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּעֲלֵ֤נִי ׀ מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֮ מִטִּ֢יט הַיָּ֫וֵ֥ן
  וַיָּ֖קֶם עַל־סֶ֥לַע רַגְלַ֗י
  כּוֹנֵ֥ן אֲשֻׁרָֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מבור שאון" - מאסירים של מצרים ומשאון המיית ים

"מטיט היון" - מן הים היון לשון רפש פיינ"ש בלע"ז

"כונן" - הכין אשורי וצעדי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויעלני", מה שהייתי נטבע "בבור שאון", ר"ל מלא מים שואים ורוגשים, וגם הייתי נטבע שם "בטיט היון", שהוא טיט מדביק אשר הנופל בו לא יוכל לעלות ממנו, ולא זאת לבד כי הקים את רגלי על סלע ומבצר, מקום שלא יוכלו אויבי להגיע שמה, גם "כונן אשורי" שיהיו מכוננים שם בחוזק:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כונן אשורי" - הכין רגלי לעמוד על עמדי ולא לשקוע עוד

"על סלע" - במקום מגולה וקשה

"מטיט היון" - אשר העומד בה שוקע ויורד

מצודת ציון

"שאון" - חושך כמו תכסה שנאה במשאון (משלי כ"ז)

"היון" - הרפש אשר בקרקעית המים וכן טבעתי ביון מצולה (לקמן ס"ט) וכפל הדבר בשמות נרדפים כמו אדמת עפר (דנייאל י"ב)

"אשורי" - רגלי

<< · מ"ג תהלים · מ · ג · >>