מ"ג תהלים מח יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים מח · יא · >>

מקרא

כתיב: כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ צדק מלאה ימינך

מנוקד: כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ.

עם טעמים: כְּשִׁמְךָ֤ אֱלֹהִ֗ים
  כֵּ֣ן תְּ֭הִלָּתְךָ עַל־קַצְוֵי־אֶ֑רֶץ
    צֶ֗֝דֶק מָלְאָ֥ה יְמִינֶֽךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כשמך אלהים כן תהלתך" - כאשר שמך גדול כן תהלתך גדול בפי כל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ", שתהלתך היוצא על קצוי ארץ חוץ מן ההיכל, היא מתיחסת אל שמך אלהים שהוא מורה שאתה דיין ושופט צדק להעניש להראוים לעונש, כי שם מהללים אותך "שצדק מלאה ימינך", שם נגלית במדת הצדק שהוא תואר אל השופט הבלתי נושא פנים ובלתי עושה חסד לוותר לחייבים, רק שופט בצדק, (ור"ל שהנהגתו בקרב היכלו עם ישראל הוא חסד, אבל הנהגתו עם העולם הוא בדין, כי כן העניש את העמים שבאו באניות תרשיש וישראל נצולו בחסדו):

ביאור המילות

"ארץ". בא בסגו"ל, להורות שנמשך גם למטה שעל קצוי ארץ מלאה ימינך צדק:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צדק" - עם כי היכולת בידך לא תבוא בשטף אף כ"א בצדק

"כשמך" - כמו ששמך מורה שאתה מושל בכל כן מהראוי להלל אותך בזה על קצות הארץ

<< · מ"ג תהלים · מח · יא · >>