"דמינו אלהים חסדך" - הנביא חוזר ומתפלל להקב"ה ואומר דמינו וקוינו אל חסדיך לראות תשועתך זו בקרב היכלך ומנחם פתר אותו לשון מחשבה כמו אל תדמי בנפשך (אסתר ד')
"דמינו", עד הנה לא היה לנו שום ציור ודמות מדין ומשפט, רק ציור של חסד, כי בקרב היכלך לא הרגשנו ממך שום דין ורוגז ועונש, אך טוב וחסד, עד כי "בקרב היכלך" לפי הנהגתך שם, "לא דמינו" רק "חסדך", לא היה לנו דמות וציור רק ציור החסד, אבל עתה ראינו, כי.
ביאור המילות
"דמינו". ענין מחשבה, כמו והוא לא כן ידמה (ישעיה י'):
