עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֶ֤רֶב ׀ פָּ֥תְח֣וּ רְשָׁעִים֮ וְדָרְכ֢וּ קַ֫שְׁתָּ֥ם לְ֭הַפִּיל עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן לִ֝טְב֗וֹחַ יִשְׁרֵי־דָֽרֶךְ׃
חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך: פתחו יש מפרשים (אבן עזרא בשם אחרים): ענין לטישה וחדוד כמו חרב פתוחה (יחזקאל כא לג) ; והמה פתחות (תהלים נה כב).
ויתכן פרושו: הוצאת החרב מתערה, ותקרא פתיחה כמו הוצאת האסור ממאסרו שנקראה כעין פתיחה, כמו: אסיריו לא פתח ביתה (ישעיהו יד יז) ; יסגור על איש ולא יפתח (איוב יב יד).
(יד-טו) "חרב פתחו רשעים", שלא לבד שזמם על הצדיק במחשבה כי גם "פתחו את החרב ודרכו קשתם", ומפרש "שדרכו קשתם להפיל עני ואביון, ופתחו חרבם לטבוח ישרי דרך" שאת עוברי דרך שרוצים לגזול ממונם יהרגו בחרב מקרוב ואת העני שאין להם מה לגזול ממנו יהרגו בחץ מרחוק, ור"ל הגם שפתחו חרב וה' ישחק להם, הוא כי ראה כי יבא יומם, כי עי"כ "חרבם תבא בלבם וקשתותם תשברנה", ולכן שחק להם להפילם בפועל כפיהם:
ביאור המילות
"פתחו". הוצאת החרב מתערה, כמו חרב פתוחה לטבח (יחזקאל כ"א):
