מ"ג תהלים לז טו

מקרא

כתיב:
חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה.

מנוקד:
חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה.

עם טעמים:
חַ֭רְבָּם תָּב֣וֹא בְלִבָּ֑ם
וְ֝קַשְּׁתוֹתָ֗ם תִּשָּׁבַֽרְנָה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

חרבם - מ"ם בלבם שב אל רשעים, כי השם יגמול להם כפעלם.

חרבם תבוא בלבם הפך ממה שחשבו, כמו שנאמר על הרשע גם כן (תהלים ז טז): ויפל בשחת יפעל.

וקשתותם תשברנה: שלא יזדמן להם כמזימותם כמו שחשבו להרע לעניים ולישרים.

והאחד מן קשתותם קשת בשקל שבת, כמו רבה קשת (בראשית כא כ) ופרושו רבה בקשת.

"תשברנה" - לבל יוכלו לירות בהם החצים

"חרבם" - אבל חרבם תבוא בלב הרשעים ההם