מ"ג תהלים לה ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים לה · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תבואהו שואה לא ידע ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹא יֵדָע וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן תִּלְכְּדוֹ בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּבוֹאֵ֣הוּ שׁוֹאָה֮ לֹֽא־יֵ֫דָ֥ע
  וְרִשְׁתּ֣וֹ אֲשֶׁר־טָמַ֣ן תִּלְכְּד֑וֹ
    בְּ֝שׁוֹאָ֗ה יִפׇּל־בָּֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שואה" - חשך ברואינ"ה בלע"ז

"ורשתו אשר טמן" - כן דרך לטמון הרשת ולכסותו בקש או בעפר כדי שלא ירגיש בה העובר עליה עד שנלכד בה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תבואהו שואה" חושך פתאומי, אשר "לא ידע" להזהר, ועי"כ "תלכדהו הרשת עצמה אשר טמן", כי "ע"י השואה" והחשך "יפול בה", באופן שבפועל כפיו יוקש רשע, אבל

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בשואה" - בעבור החושך הבא עליו לא יראה ויפול בה

"אשר טמן" - כי כן הדרך להטמין ולכסות הרשת לבל תהא נראה להשמר ממנה

"תלכדו" - את הפורש אותה

"תבואהו" - תבוא עליו חשך שלא ידע להזהר

מצודת ציון

"שואה" - חושך כמו אמש שואה (איוב לשון)

<< · מ"ג תהלים · לה · ח · >>