מ"ג תהלים לד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג תהלים לד · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טעמו וראו כי טוב יהוה אשרי הגבר יחסה בו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְהוָה אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
טַעֲמ֣וּ וּ֭רְאוּ כִּֽי־ט֣וֹב יְהֹוָ֑ה
  אַֽשְׁרֵ֥י הַ֝גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טעמו וראו כי טוב ה'" - טעמו דברו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


טעמו - מגזרת טעמו, זה הוא מראה הלב.

וראו - מראה העין.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"טעמו" - כן יקרא ידיעת השכל ובחינתו כמו טעמה כי טוב סחרה (משלי ל"א)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"טעמו", אמר עוד הבדל בין תשועת ה' לתשועות טבעיות או תשועות בני אדם, שמהם לא ישיגו רק הערב והמועיל לא את הטוב, אבל ה' מלבד שהוא ערב הנרגש לחוש הטעם, שעז"א "טעמו", ומועיל הנראה בחוש הראות שעז"א "וראו", הוא ג"כ טוב, עד שגם בטעם ובראיה "יטעמו ויראו כי טוב ה'", עד "שאשרי הגבר יחסה בו", שישיג בזה גם אושר נפשי רוחני מצד החסיון עצמו, חוץ מן התועלת שימצא מן החסיון:  

<< · מ"ג תהלים · לד · ט · >>