מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
טעמו וראו כי טוב יהוה אשרי הגבר יחסה בו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְהוָה אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה ):
טַעֲמ֣וּ וּ֭רְאוּ כִּֽי־ט֣וֹב יְהֹוָ֑ה אַֽשְׁרֵ֥י הַ֝גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ׃
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
טעמו וראו כי טוב ה' " - טעמו דברו
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
טעמו - מגזרת טעמו, זה הוא מראה הלב.
וראו - מראה העין.
• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
טעמו ידיעת השכל ובחינתו יקרא טעם; וכן (משלי לא יח): טעמה כי טוב סחרה.
כמו שיטעם האדם המאכל ויבחננו בעצמו אם מר, אם מתוק, אם מלוח, אם תפל.
וראו גם כן במראה השכל, או במראה העין ותראו בעיניכם.
כי טוב יהוה שמגיע טובו לחוס ים בו, ותכירו ותדעו כי
אשרי הגבר יחסה בו:
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
טעמו " - כן יקרא ידיעת השכל ובחינתו כמו טעמה כי טוב סחרה (
משלי ל"א )
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
טעמו ", אמר עוד הבדל בין תשועת ה' לתשועות טבעיות או תשועות בני אדם, שמהם לא ישיגו רק הערב והמועיל לא את הטוב, אבל ה' מלבד שהוא ערב הנרגש לחוש הטעם, שעז"א "
טעמו ", ומועיל הנראה בחוש הראות שעז"א "
וראו ", הוא ג"כ טוב, עד שגם בטעם ובראיה "
יטעמו ויראו כי טוב ה' ", עד "
שאשרי הגבר יחסה בו ", שישיג בזה גם אושר נפשי רוחני מצד החסיון עצמו, חוץ מן התועלת שימצא מן החסיון:
