אבן עזרא על תהלים לד
<< · אבן עזרא על תהלים · לד · >>
פסוק א[עריכה]
לדוד בשנותו את טעמו - טעמו לבו ושכלו ודעתו, כמו: משיבי טעם, ואכיש היו לו שני שמות וכמוהו רבים.
פסוק ב[עריכה]
אברכה - בכל עת בהיותו במרחב, או בצר או בטעמו או בשנותו אותו.
פסוק ג[עריכה]
בה' - בו אתהלל עד שישמעו ענוים תהלתי וישמחו.
פסוק ד[עריכה]
גדלו - כאילו ידבר עמהם ובקש מהם שיעזרוהו לגדל את השם.
פסוק ה[עריכה]
דרשתי - ספר להם שדרש השם בצר לו וענהו.
פסוק ו[עריכה]
הביטו - טעם אליו זה שהזכיר אחרי כן עני קרא וכמוהו: אראנו ולא עתה והוא דרך כוכב מיעקב.
ונהרו - יאורו פניהם הפך אל יחפרו מגזרת המנהרות ובתרגום: ונהורא עמיה שריה.
ויש אומרים: מגזרת ונהרו אליו - מגזרת נהר.
פסוק ז[עריכה]
זה, שמע - עבר, כמו: כאשר אהב, בעבור היותו באתנחתא.
פסוק ח[עריכה]
חונה - בעבור שסבבוהו עבדי אכיש והשם שלח מלאך להצילו, על דרך: ישלח מלאכו לפניך.
וטעם סביב – שטעם מלאך שם המין, כמו: ויהי לי שור וחמור. והנה הטעם מלאכים רבים ככתוב בדברי אלישע ואע"פ שאינם נראים במראה העין, הם נודעים בלב באמת.
פסוק ט[עריכה]
טעמו - מגזרת טעמו, זה הוא מראה הלב.
וראו - מראה העין.
פסוק י[עריכה]
יראו - א"ר משה: היה ראוי להיות יראו כמו קראו רק בא משונה בעבור שלא תתערב עם יראו צדיקים וטעם קדושיו הם העוזבים תאות העולם ועסקיו וטעם יראו שלא תיראו שיבוא להם נזק, או מחסור אפילו מכחם.
פסוק יא[עריכה]
כפירים - יש אומרים: הכופרים בעיקר.
והנכון בעיני: שהם בני האדם הדומים לכפירים לטרוף ברוב אכלם, הנה רשו ורעבו.
ודורשי ה' - שלא יבקשו לחם רק מהשם לבדו. ויש אומרים: כי כאשר תפשוהו אנשי אכיש הרעיבוהו ובעמדו לפני אכיש היה רעב והשם בחסדו עזרו, כדרך אליהו.
פסוק יב[עריכה]
לכו - הזכיר בנים, שהם צריכים לימוד.
פסוק יג[עריכה]
ומי - תאות הכל לחיות שנים רבות, על כן אוהב ימים ארוכים כמו אנשי מדות אנשי לבב והנה הטעם ימים ידועים, כימי פלוני שחיה ככה.
פסוק יד[עריכה]
נצור - אמר לקדושים היראה בלב, כי מעלתם גבוהה להשמר בלשון ובמעשה.
פסוק טו[עריכה]
סור מרע - מצות לא תעשה ועשה טוב מצות עשה.
בקש שלום - כי אין משפט הבנים לבקש שררה ולהתגבר זה על זה.
פסוק טז[עריכה]
עיני - הזכיר העינים והאזנים הסתר והגלוי.
פסוק יז[עריכה]
פני - חרון אף שיראה בפנים, כמו: ופניה לא היו לה.
פסוק יח[עריכה]
צעקו - בשובם מרשעתם.
ויש אומרים: כי זה הפסוק שב אל שועת הצדיקים.
והנכון כאשר דברתי והעד קרוב.
פסוק יט[עריכה]
לנשברי לב - הם ששבו מדרכם הרעה.
פסוק כ[עריכה]
רבות - הטעם אם תראו צדיק שבאו עליו רעות אל יואש, כי השם יצילנו מכולם.
פסוק כא[עריכה]
שומר - והטעם שאפילו על אבריו שום נזק גדול לא יהיה.
והזכיר העצמות, בעבור שהם מוסדות הגוף.
פסוק כב[עריכה]
תמותת - רעה אחת מיד תמותת הרשע, כנגד רבות רעות צדיק.
פסוק כג[עריכה]
פודה, ולא יאשמו - כמו: ושונאי צדיק יאשמו וכמוהם: תאשם שמרון.