מ"ג תהלים לד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


מ"ג תהלים לד · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְדָוִ֗ד
  בְּשַׁנּוֹת֣וֹ אֶת־טַ֭עְמוֹ לִפְנֵ֣י אֲבִימֶ֑לֶךְ
    וַ֝יְגָרְשֵׁ֗הוּ וַיֵּלַֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשנותו את טעמו" - כענין שנאמר (שמואל א כ"א) וישנה את טעמו בעיניהם ויתו על דלתות השער וגו' ששנה דברו וטעמו ועשה עצמו שוטה והוריד רירו על זקנו (סא"א)

"לפני אבימלך" - כך כל מלכי פלשתים נקראים וכל מלכי מצרים פרעה ואע"פ ששמו אכיש קורין לו אבימלך ומדרש אגדה שהיה צדיק כאבימלך (שנכתב בתורה אצל שרה) שלא רצה להרגו ואנשיו אומרים לו (שם) הלא זה דוד מלך הארץ כדאיתא במדרש תהילים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לדוד", במזמור הזה באר איך השגחת ה' הפרטיית חופפת את הצדיקים ודבוקה עמהם לשמרם ולהצילם מכל פגע, וביחוד איך הוא קרוב לשמוע תפלה, וילמד את העולם יראת ה' ומהותה, כי זה שגרשהו אבימלך ולא שמע לקול עבדיו להמיתו היה השגחה פרטית:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויגרשהו" - ועי"ז צוה אבימלך לגרשו והלך לדרכו וניצל מידו

"בשנותו" - בעת ששינה את דברו לדבר מבלי חכמה

"לפני אבימלך" - לפי שהיה ירא ממנו לבל יכנו נפש כמ"ש (בשמואל א כא) ולזה דבר הוללות וסכלות לחשוב שאין הוא דוד

מצודת ציון

"טעמו" - ענין דבור החכמה כמו וטעם זקנים יקח (איוב יב)

"אבימלך" - זה אכיש ונקרא אבימלך כי הוא שם כולל לכל מלכי פלשתים כמו ששם פרעה כולל לכל מלכי מצרים