מ"ג תהלים לד א
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְדָוִ֗ד
בְּשַׁנּוֹת֣וֹ אֶת־טַ֭עְמוֹ לִפְנֵ֣י אֲבִימֶ֑לֶךְ
וַ֝יְגָרְﬞשֵׁ֗הוּ וַיֵּלַֽךְ׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
או היה שם כנוי לכל מלך מפלשתים אבימלך, כי כן מצאנום בימי אברהם ובימי יצחק.
ויגרשהו וילך: היה בסכנה גדולה, ושנה טעמו, שפרושו: דעתו ודברו כמו (יונה ג ז): מטעם המלך, כדי שיתנכר אליהם.
או לפי שבראותם אותו, כי היה שוטה ומתהולל לא יחושו עליו ועל גבורתו ולא ימיתוהו; וכיון שגרשהו אכיש ואמר (שמואל א כא טז): הזה יבוא אל ביתי? הודה לאל שהצילהו וחבר זה המזמור.
והוא באל"ף בי"ת בראשי הפסוקים זולתי הוא"ו, שהיא באמצע פסוק.
ובדרש (שוחר טוב בקצת שנוי): מרוב השמחה ששמח דוד בהנצלו עשה שירה זו באל"ף בי"ת.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ויגרשהו" - ועי"ז צוה אבימלך לגרשו והלך לדרכו וניצל מידו
"בשנותו" - בעת ששינה את דברו לדבר מבלי חכמה
"לפני אבימלך" - לפי שהיה ירא ממנו לבל יכנו נפש כמ"ש (בשמואל א כא) ולזה דבר הוללות וסכלות לחשוב שאין הוא דוד
מצודת ציון
"טעמו" - ענין דבור החכמה כמו וטעם זקנים יקח (איוב יב)
"אבימלך" - זה אכיש ונקרא אבימלך כי הוא שם כולל לכל מלכי פלשתים כמו ששם פרעה כולל לכל מלכי מצרים