"וה'" אשר "לעולם ישב", אחר אשר "כונן" והכין "למשפט כסאו", לא יעמוד עוד מכסא משפט, רק "לעולם ישב" לשפוט משפט כל בריותיו, ולכן הגם שהמה אבד זכרם, הלא ה' אשר לעולם ישב.
הרי כי מקום החמיר ומקומות היקל, ועם כל זה (ח) "וה'", הוא ובית דינו, "לעולם ישב" ודן, כי הכל היה על ידי הוא ובית דינו, הלא הוא כי "כונן למשפט כסאו", כי בדור הפלגה נאמר (בראשית יא ה) וירד ה' לראות שהוא לדין כנודע, ובמבול נאמר (שם ו יז) ואני הנני מביא כו' כי ואני, הוא, אני ובית דיני, כמפורש אצלנו בביאור התורה כמפורש בבמדבר רבה בפירוש, ובסדום נאמר (שם יט כד) וה' המטיר שהוא ובית דינו, כי זה דרכו יתברך שאין עושה משפט ודין אלא בהמלכת בית דינו כמו שאמרו ז"ל על ה' נתן וה' לקח כשמטיב אינו נמלך בבית דין אלא ה' נתן אבל ליקח שהוא פורענות וה' לקח הוא ובית דינו, וזהו "כונן למשפט כסאו" שכונן ומסדר למשפט תמיד כסאו שהוא בית דינו כנודע: