מ"ג תהלים ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


מ"ג תהלים ב · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָ֭מָּה רָגְשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם
  וּ֝לְאֻמִּ֗ים יֶהְגּוּ־רִֽיק׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למה רגשו גוים" - רבותינו דרשו את הענין על מלך המשיח ולפי משמעו יהיה נכון לפותרו על דוד עצמו כעין שנאמר (שמואל ב א) וישמעו פלשתים כי משחו ישראל את דוד למלך עליהם ויקבצו פלשתים את מחניהם ונפלו בידו ועליהם אמר למה רגשו גוים ונתקבצו כולם

"ולאומים יהגו" - בלבם ריק ולאומים מנחם פתר לאומים ואומים וגוים כלם קרובי ענין

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למה רגשו" — הנכון בעיני כי זה המזמור חברו אחד מהמשוררים על דוד ביום המשחו על כן כתוב אני היום ילדתיך או על המשיח ורגשו כמו חברו וכמוהו (תהלים סד ג): "מרגשת פועלי און". ולמ"ד לאמים שורש כמו (בראשית כה כג): "ולאם מלאם יאמץ".

"יהגו ריק" — בדיבור כמו (איוב כז ד): "ולשוני אם יהגה רמיה" והדבור ננתקה את מוסרותימו.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"למה", אחר שבאר אבדן הרשע כי הוא כמוץ אשר תדפנו רוח ואין לו תקוה רק אם הוא שומר את הבר ונוטר את הצדיק, אומר. אם כן למה רגשו גוים למרוד במשיח ה' ובישראל עמו, הלא אך בזה יהיה להם קיום אם יעבדו את ה' ואת דוד מלכו.

"למה רגשו גוים", יש הבדל בין גוים ובין לאומים, גוי נקרא הקיבוץ מבלי השקף אם הוא בעל דת או לאו, ובשם לאום נקרא מצד שמתאחד תחת דת מיוחד, ומצייר שהקשר שהתקשרו נגדו היה אלהותיי וגם מדיניי, כמ"ש "על ה' ועל משיחו", על ה', לפרוק עול הדת ושבע מצות שהכריחם דוד לקיימם, ועל משיחו, לפרוק עול מלכותו ועבודתו, והגוים רגשו ברגש ומרד למרוד במלכות בית דוד, והלאומים מצד ענין הדת הגו מחשבות נגד דת ומצות ה':


ביאור המילות

"גוים, לאומים". שם לאום מציין תמיד את האומה מצד הדת, ושם גוי מציין מצד הקיבוץ, לכן יחס הרגש וההמיה אל הגוים, וההגיון אל הלאומים, שהם מחשבות להפר הדת (ובא בסי' זה מ"ד ג' ט"ו, מ"ז ד', נ"ז י', ס"ז ה', ק"ה מ"ד, קמ"ט ז'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למה רגשו" - ר"ל למה להם זאת להתקבץ ולדבר דברי ריק לא לעזר ולא להועיל

מצודת ציון

"רגשו" - ענין קבוץ והמון רב וכן מרגשת פועלי און (לקמן ס"ד)

"ולאומים" - האומות כמו ולאם מלאם יאמץ (בראשית כ"ה)

"יהגו" - ידברו

"ריק" - דבר שאין בו ממש