מ"ג שמות לד יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות לד · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־פֶּ֥טֶר רֶ֖חֶם לִ֑י וְכׇֽל־מִקְנְךָ֙ תִּזָּכָ֔ר פֶּ֖טֶר שׁ֥וֹר וָשֶֽׂה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
כָּל פָּתַח וַלְדָּא דִּילִי הוּא וְכָל בְּעִירָךְ תַּקְדֵּישׁ דִּכְרִין בְּכוֹר תּוֹר וְאִמַּר׃
ירושלמי (יונתן):
כָּל פְּתַח וַולְדָא דִילִי הוּא וְכָל בְּעִירָךְ תַּקְדִישׁ מִנְהוֹן דִּכְרַיָא דְתוֹרֵי וְאִמְרֵי:
ירושלמי (קטעים):
כָּל קֳדָמוֹי פַלְחֵי וַולְדָא תִּפְרְשׁוּן לִשְׁמִי כָּל פִּטְרֵיכוֹן דִּכְרַיָא קֳדָמוֹי פַּלְחֵי וַלְדָא דְתוֹרָא וּדְאִימְרָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל פטר רחם לי" - באדם

"וכל מקנך תזכר וגו'" - וכל מקנך אשר תזכר בפטר שור ושה אשר יפטור זכר את רחמה

"פטר" - ל' פתיחה וכן (משלי יז) פוטר מים ראשית מדון תי"ו של תזכר לשון נקבה היא מוסב על היולדת

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ארוך

(יט) ומלת "מקנך" בא במקום הזה על לשון נקבה. ושמות רבים ככה על לשון זכר גם לשון נקבה:

קצר

(יט)"כל פטר רחם לי" – זכר ליציאת מצרים, כי בעבור מכת בכורות יצאנו ממצרים. מלת מקנה - לזכר, רק במקום הזה נקבה. וכן עם, ובית ומקום, ורבים כמוהם. ופי' "תזכר" -ילקחו הזכרים, להוציא כל הנקבות:


 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יט - כ) "כל פטר רחם". הוסיף זה פה והפסיק מענין הרגלים, כי זה שייך ליציאת מצרים כמו שתאכל מצה תמיד כן תקדיש הבכורות, וגם שאחר שע"י חטא העגל היה עתיד ליטול העבודה מבכורות בל תאמר שא"צ, אמר שבכ"ז "כל פטר רחם" לי, וכן פטרי חמורים, וסיים לא יראו פני ריקם שבעת בואם יביאו עמם הבכורות להקריבם:

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה. ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם." (יט - כ):

(יט) ולא לבד הכנעתי המזל בל יעכב אתכם מלצאת, כי אם גם הרגתי בכורי מצרים המתייחסים אליו כי גם הוא בכור למזלות, והצלתי את בכוריכם. כי על כן "כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר", אשר תלד זכר, "פטר שור ושה". כי בזה תזכור אשר הצלתי בכוריכם ובכורות מקניכם:

(כ) וכאשר "פטר חמור" תעריפנו "אם לא תפדה" אותו בשה, יהיה לך לרמז אשר הערפתי בכורי מצרים אשר המשלתים לחמור כמו דאמר (יחזקאל כג כ) אשר בשר חמורים בשרם. ואין לו פדיון אלא בשה, הוא דמיון שה פזורה ישראל (ירמיה נ יז) לרמוז כי ישראל אשר המה מצד הקדושה חלה בהם הקדושה, מה שאין כן לנמשלים למצריים כי טמאים המה:

הרי מזה יתאמת לך כי שרי מעלה והוברי השמים כאין לפני, ויתאמת לך אשר אני חדשתי העולם:

ואגב אורחיה אומר "ולא יראו פני ריקם". לומר אל תתמה אם בכורך תפדה בחמשה סלעים, כי הלא מזער הוא. כי צא ולמד מעולת ראיה שהיא מעה כסף להראות לפני קונך, אך אין זה כי אם שאין חפצו יתברך רק שלא יראו פניו ריקם. כן להורות כי אינך כפוי טובה, גם פה הוא על דרך זה:

<< · מ"ג שמות · לד · יט · >>