לדלג לתוכן

מ"ג שמות לג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג שמות · לג · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם עַם קְשֵׁה עֹרֶף רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֤ר אֶל־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אַתֶּ֣ם עַם־קְשֵׁה־עֹ֔רֶף רֶ֧גַע אֶחָ֛ד אֶֽעֱלֶ֥ה בְקִרְבְּךָ֖ וְכִלִּיתִ֑יךָ וְעַתָּ֗ה הוֹרֵ֤ד עֶדְיְךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְאֵדְעָ֖ה מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה אֵימַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אַתּוּן עַם קְשֵׁי קְדָל שָׁעָה חֲדָא אֲסַלֵּיק שְׁכִינְתִי מִבֵּינָךְ וַאֲשֵׁיצֵינָךְ וּכְעַן אַעְדְּ תִּקּוּן זֵינָךְ מִנָּךְ גְּלֵי קֳדָמַי מָא אַעֲבֵיד לָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אֵימַר לִבְנֵי יִשְרָאֵל אַתּוּן עַם קְשֵׁי קְדַל שְׁעָא חֲדָא קְלִילָא אֵיסַלֵּק אִיקַר שְׁכִינְתִּי מִבֵּינָךְ וְאֵישֵׁיצִינָךְ וּכְדוֹן אַעֲדֵי תִיקוּן זֵינָךְ מִינָךְ דְּאִתְגְּלֵי קֳדָמַי מַאן אֶעֱבַד לָךְ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך" - אם אעלה בקרבך ואתם ממרים בי בקשיות ערפכם אזעום עליכם רגע אחד שהוא שיעור זעמי שנא' (ישעיהו כו) חבי כמעט רגע עד יעבור זעם ואכלה אתכם לפיכך טוב לכם שאשלח מלאך

"ועתה" - פורענות זו תלקו מיד שתורידו עדיכם מעליכם

"ואדעה מה אעשה לך" - בפקודת שאר העון אני יודע מה שבלבי לעשות לך 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ – אֵם אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ, וְאַתֶּם מַמְרִים בִּי בְּקַשְׁיוּת עָרְפְּכֶם, אֶזְעֹם עֲלֵיכֶם רֶגַע אֶחָד, שֶׁהוּא שִׁעוּר זַעֲמִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם" (ישעיהו כו,כ), וַאֲכַלֶּה אֶתְכֶם; לְפִיכָךְ טוֹב לָכֶם שֶׁאֶשְׁלַח מַלְאָךְ.
וְעַתָּה – פֻּרְעָנוּת זוֹ תִּלְקוּ מִיָּד, שֶׁתּוֹרִידוּ עֶדְיְכֶם מֵעֲלֵיכֶם.
וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ – בִּפְקֻדַּת שְׁאָר הָעָוֹן, אֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּלִבִּי לַעֲשׂוֹת לָךְ.

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו רמב"ן על שמות לג א

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ועתה הורד עדיך מעליך. הם המלבושים שלהם שנזרק עליהם דם הברית, והוא דם הקרבנות שהקריבו הבכורות בסיני ונקראו עדי לישראל ותפארת וכבוד גדול בהיות בהם הדם ההוא אות וסימן על קבלת בריתו של הקב"ה. וכבר הזכרתי זה בסדר ואלה המשפטים, והוא דעת רבינו חננאל ז"ל וכיון שכפרו עתה במעשה העגל בברית ההוא צוה עליהם שיפשיטום, וזהו ויתנצלו בני ישראל את עדים, יגיד כי עשו כדבר הש"י והפשיטו בגדיהם. ומה שהזכיר למעלה ולא שתו איש עדיו עליו כאלו אמר כל עדיו לומר כי מעצמם נמנעו שלא שתו כל אחד ואחד עליו כל עדיו אלא מקצת עדיו, אבל עתה כשנצטוו מפי הש"י הורד עדיך סלקו כל העדי לגמרי והפשיטוהו מהם.

ולפי מה שדרשו ז"ל שהעדי הזה שם המפורש היה, באור הכתובים ולא שתו איש עדיו, בגדיהם ממש, הורד עדיך, הוא עדי שם המפורש, ולכך לא נאמר הפשט עדיך אלא לשון הורד ולשון מעליך כי ירדו מאותה עליה ונסתלקה אותה המעלה מעליהם, וכן דרשו רז"ל זינאות חגר להם והוא כלי זיין של שם המפורש שהיה בידם מהר חורב, וכמו שדרשו (שמות לב) חרות על הלחות חירות ממלאך המות כי היו בידיהם שמותיו של הקב"ה ולא היו ראויין שתשלוט עליהם מיתה, ולזה רמז אונקלוס שתרגם תיקון זיניהון וזהו לשון ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב אותו עדי שהיה בידם מהר חורב, ולכך תרגם אונקלוס הורד אעדי לשון הסרת כח וכן ויתנצלו ואעדיאו, והכוונה לומר כי אותן מעלות ומאורות שהיו להם כל אחד ואחד כמלאכי השרת מהר חורב נסתלקו ואבדו מהם ומשה לקחם, וזהו שהסמיך לו ומשה יקח את האהל מלשון (איוב כט) בהלו נרו, וכן (במדבר כד) מה טובו אהליך, וכאשר אבאר שם בעזרת הש"י.

וכבר בארתי בסדר ואלה המשפטים מה טעם הזכירה התורה המעלה הגדולה בעדי הזה כשאבד מהם עתה ולא הזכירתו במתן תורה כשזכו בו.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך" אתם מתאבלים על מה שאמרתי כי לא אעלה בקרבך והוא אמנם טוב לכם, שאם אעלה בקרבך אכלה אותך בהיותך עם קשה עורף בלתי פונה לשמוע קול מורים, עם היותך מוכן לשלמות בהכנה רוחנית קנויה במעמד הר סיני:

" ועתה הורד עדיך מעליך" אותה ההכנה הרוחנית הנתונה לך באותו המעמד הנכבד הורידה מעליך, כי האל יתברך אחר שנתן המתנה לא יקחנה מן המקבל בלתי רצון המקבל, כאמרם זל (פרק סדר תעניות אלו) דגמירי דמיהב יהבי משקל לא שקלי:

" ואדעה מה אעשה" לך. שלא תהיה ראוי אז לעונש כל כך גדול:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאמר ה' אל משה אמור אל בני ישראל". שהם זקני העדה והמעולים שבהם, אמור להם שגם אתם עם קשה ערף, גם אתם לא טובים מיתר העם, כי היה לכם להוכיח

ולמסור נפשכם על זה, וא"כ אם רגע אחד אעלה בקרבך אף להשרות שכינתי על יחידי סגולה אכלה אותך כי חטא של יחידי סגולה גדול יותר לפי מעלתם, וגם שר"ל אחר שהכלל הם עם קשה עורף א"א להיות שכינתי על יחידים כי לא אוכל לבא כלל בקרב העם שאז אכלה החוטאים, ועתה הורד עדיך מעליך גם אתם. ואל תקוו שישכון ה' על היחידים שהם

בני ישראל, ועליכם לנהוג אבלות כיתר העם ואדעה מה אעשה לך, שבשלא אהיה ביניכם יארך אפי למועד שמור כמ"ש וביום פקדי:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הורד. ג'. הורד עדיך. באף עמים הורד אלהים. הורד אותם אל המים בגדעון. על שאמר לו הורד עדיך היה משה ירא מפני האף והחמה כדכתיב באף עמים הורד וכמו דהכא היה עכו"ם התם נמי הורד אותם אל המים להפריד עובדי ע"ג שכל הכורע על ברכיו לשתות סימן שעבד ע"ג והציגם לבדם:

<< · מ"ג שמות · לג · ה · >>