מ"ג שמות כה יב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָצַקְתָּ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיָצַ֣קְתָּ לּ֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וְנָ֣תַתָּ֔ה עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּעֹ֔ת עַל־צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְתַתֵּיךְ לֵיהּ אַרְבַּע עִזְקָן דִּדְהַב וְתִתֵּין עַל אַרְבַּע זָוְיָתֵיהּ וְתַרְתֵּין עִזְקָן עַל סִטְרֵיהּ חַד וְתַרְתֵּין עִזְקָן עַל סִטְרֵיהּ תִּנְיָנָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְתַתִּיךְ לֵיהּ אַרְבַּע עִזְקַן דִּדְהַב וְתִתֵּן עַל אַרְבַּע אִיזְתַוְודוֹי וְתַרְתֵּין עִזְקַן עַל צִיטְרֵיהּ חָד וְתַרְתֵּין עִיזְקַן עַל צִיטְרֵיהּ תִּנְיָינָא: |
רש"י
"פעמתיו" - כתרגומו זויתיה ובזויות העליונות סמוך לכפרת היו נתונים שתים מכאן ושתים מכאן לרחבו של ארון והבדים נתונים בהם וארכו של ארון מפסיק בין הבדים אמתים וחצי בין בד לבד שיהיו שני ב"א הנושאים את הארון מהלכין ביניהם וכן מפורש במנחות בפ' שתי הלחם
"ושתי טבעות על צלעו האחת" - הן הן הד' טבעות שבתחלת המקרא ופירש לך היכן היו והוי"ו זו יתירה היא ופתרונו כמו שתי טבעות ויש לך לישבה כן ושתי מן הטבעות האלו על צלעו האחת
"צלעו" - צדו
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
פַּעֲמוֹתָיו – כְּתַרְגוּמוֹ "זָוְיָתֵיהּ". וּבַזָּוִיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת סָמוּךְ לַכַּפּוֹרֶת הָיוּ נְתוּנוֹת, שְׁתַּיִם מִכַּאן וּשְׁתַּיִם מִכַּאן לְרָחְבּוֹ שֶׁל אָרוֹן. וְהַבַּדִּים נְתוּנִים בָּהֶם, וְאָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן מַפְסִיק בֵּין הַבַּדִּים, אַמָּתַיִם וָחֵצִי בֵּין בַּד לְבַד, שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי בְנֵי אָדָם הַנּוֹשְׂאִין אֶת הָאָרוֹן מְהַלְּכִין בֵּינֵיהֶם. וְכֵן מְפוֹרָשׁ בִּמְנָחוֹת בְּפֶרֶק "שְׁתֵּי הַלֶּחֶם" (צ"ח ע"ב).
וּשְׁתֵּי טַבָּעוֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת – הֵן הֵן "אַרְבַּע טַבָּעוֹת" שֶׁבִּתְחִלַּת הַמִּקְרָא, וּפֵרַשׁ לְךָ הֵיכָן הָיוּ. וְהַוָּי"ו זוֹ יְתֵרָה הִיא, וּפִתְרוֹנוֹ כְּמוֹ: "שְׁתֵּי טַבָּעוֹת". וְיֵשׁ לְךָ לְיַשְּׁבָהּ כֵּן: וּשְׁתַּיִם מִן הַטַּבָּעוֹת הָאֵלּוּ עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת.
צַלְעוֹ – צִדּוֹ.
רשב"ם
ושתי טבעות: מן הארבע טבעות:
על צלעו האחת: מצד רחבו שהרי בולטין היו הבדים לצד ההיכל, ובעל כרחך ארכו של ארון מצפון לדרום והבדים ממזרח למערב:
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
רגלים לארון והיו בו טבעות לנוי, וטבעות הצלעות לשאת אותו, והתוס' ביומא (דף ע"ב) דעתם שהיו ארבעה בדים בח' טבעות, ומ"ש ושמו בדיו, היינו בדים שנשא אותו בהם, ומ"ש לא יסורו ממנו, היינו הבדים שהיו קבועים, וזה דחוק מאד שלא נזכר בכתוב שהיו ארבעה בדים, ויותר היה נראה לפ"ז שהיו שמונה טבעות, שתים על צלעותיו לשום שם הבדים בעת הנסיעה, והיו בשליש העליון כמ"ש בשבת (דף צ"ב) שגמירי דטונא דמדלי אינש על כתפוי תלתא מלעיל ותרי תלתא מלתחת, וארבע על פעמותיו סמוך לרגליו ששם היו הבדים קבועים בעת החניה, ופי' הכתוב,