מ"ג שמות כד י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות כד · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּרְא֕וּ אֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְתַ֣חַת רַגְלָ֗יו כְּמַעֲשֵׂה֙ לִבְנַ֣ת הַסַּפִּ֔יר וּכְעֶ֥צֶם הַשָּׁמַ֖יִם לָטֹֽהַר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַחֲזוֹ יָת יְקָר אֱלָהָא דְּיִשְׂרָאֵל וּתְחוֹת כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ כְּעוֹבָד אֶבֶן טָבָא וּכְמִחְזֵי שְׁמַיָּא לְבָרִירוּ׃
ירושלמי (יונתן):
וּזְקָפוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא יַת עֵינֵיהוֹן וְחָמוּן יַת אִיקַר אֱלָהָא דְיִשְרָאֵל וּתְחוֹת אַפִּיפּוּרִין דְּרִיגְלוֹי דְמַיְצַע תְּחוֹת כּוּרְסֵיהּ הֵי כְעוֹבַד אַבַן סַפִּירִינוּן מִידְכַּר שִׁעֲבּוּדָא דְשַׁעְבִּידוּ מִצְרָאֵי יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּטִינָא וּבְלִיבְנִין וַהֲווֹן נְשַׁיָא בָּטְשָׁן יַת טִינָא עִם גּוּבְרֵיהוֹן הֲוַת תַּמָּן רִיבָא מְפַנְקָתָא מַעְבַּרְתָּא וְאַפִּילַת יַת עוּבְרָא וְאִיתְבַּטַּשׁ עִם טִינָא נָחָת גַּבְרִיאֵל וְעָבַד מִנֵיהּ לְבֵינְתָא וְאַסְקֵיהּ לִשְׁמֵי מְרוֹמָא וְאַתְקְנֵיהּ גִּילוּגְדַק תְּחוֹת אַפִּיפּוּרִין דְּמָרֵי עַלְמָא זִיוֵיהּ הֵי כְּעוֹבַד אֲבַן טָבָא וְהֵי כִּתְקוּף שְׁפַר שְׁמַיָא כַּד הִינוּן בְּרִירִין מִן עֲנָנַיָא:
ירושלמי (קטעים):
אִיפוּפְרִין דְּרִיגְלוֹי כְּעוֹבַד לָבָן דְּסַפִּירִינוּן וּכְחֵיזוּ שְׁמַיָא כַּד הֲווֹ נַקְיָין מִן עֲנָנַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויראו את אלהי ישראל" - נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה אלא שלא רצה הקב"ה לערבב שמחת התורה והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנוכת המשכן ולזקנים עד ויהי העם כמתאוננים וגו' ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה בקצינים שבמחנה

"כמעשה לבנת הספיר" - (סוטה יב) היא היתה לפניו בשעת השעבוד לזכור צרתן של ישראל שהיו משועבדים במעשה לבנים

"וכעצם השמים לטהר" - משנגאלו היה אור וחדוה לפניו

"וכעצם" - כתרגומו לשון מראה

"לטהר" - לשון ברור וצלול

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויראו את אלהי ישראל" - פירש ר"א במראה הנבואה כמו ראיתי את ה' נצב על המזבח (עמוס ט א) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר הוא שראה יחזקאל כמראה אבן ספיר דמות כסא (יחזקאל א כו) וכעצם השמים לטוהר שראו תחת לבנת הספיר כעצם השמים לטוהר הוא הרקיע כעין הקרח הנורא הנטוי על ראשי החיות (שם כב) והנה בכאן כתוב ויראו את אלהי ישראל ושם (י כ) כתוב היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל כי תפס דרך קצרה כי היא תחת הרקיע שהוא תחת הכסא והכל תחת השם הנכבד ועל דרך הפשט טעם אלהי ישראל לומר כי זכות ישראל אביהם עמהם לזכותם במראה הזאת ועל דרך האמת בעבור כי הזכיר במתן תורה וידבר אלהים (לעיל יט כה) והוא כאשר אמר הן הראנו ה' אלהינו את כבודו ואת גדלו ואת קולו שמענו מתוך האש (דברים ה כא) ביאר כאן שראו אלהי ישראל ולא אמר כאשר יאמר בכל מקום ה' אלהי ישראל והזכיר בהם זה לומר שהשיגו הזקנים במראה הזאת יותר משאר העם שראו על הארץ את אשו הגדולה (שם ד לו) כי היה לעם במחיצת ענן וערפל (שם ה יט) ואונקלוס ירמוז לזה שתרגם וחזו את יקר אלהא דישראל ולא תרגם ואיתגלי להון יקרא דה' כמנהגו במקומות אחרים

<< · מ"ג שמות · כד · י · >>