רש"י על שמות כד
<< · רש"י על שמות · כד · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"ויבא משה ויספר לעם" - בו ביום
"את כל דברי ה'" - מצות פרישה והגבלה
"ואת כל המשפטים" - (מכילתא בפ' יתרו) ז' מצות שנצטוו בני נח ושבת וכבוד אב ואם ופרה אדומה ודינין שניתנו להם במרהפסוק ד (כל הפסוק)
"ויכתב משה" - (מכילתא) מבראשית ועד מתן תורה וכתב מצות שנצטוו במרה
"וישכם בבקר" - בחמשה בסיוןפסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
"ויקח משה חצי הדם" - (זבחים צו) מי חלקו מלאך בא וחלקו
"באגנות" - שתי אגנות אחד לחצי דם עולה וא' לחצי דם שלמים להזות אותם על העם ומכאן למדו רבותינו שנכנסו אבותינו לברית במילה וטבילה והזאת דמים שאין הזאה בלא טבילהפסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"ויראו את אלהי ישראל" - נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה אלא שלא רצה הקב"ה לערבב שמחת התורה והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנוכת המשכן ולזקנים עד ויהי העם כמתאוננים וגו' ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה בקצינים שבמחנה
"כמעשה לבנת הספיר" - (סוטה יב) היא היתה לפניו בשעת השעבוד לזכור צרתן של ישראל שהיו משועבדים במעשה לבנים
"וכעצם השמים לטהר" - משנגאלו היה אור וחדוה לפניו
"וכעצם" - כתרגומו לשון מראה
"לטהר" - לשון ברור וצלולפסוק יא (כל הפסוק)
"ואל אצילי" - הם נדב ואביהוא והזקנים
"לא שלח ידו" - מכלל שהיו ראוים להשתלח בהם יד
"ויחזו את האלהים" - היו מסתכלין בו בלב גס מתוך אכילה ושתיה כך מדרש תנחומא ואונקלוס לא תרגם כן אצילי לשון גדולים כמו (ישעיהו מא) ומאציליה קראתיך (במדבר יא) ויאצל מן הרוח (יחזקאל מא) שש אמות אצילהפסוק יב (כל הפסוק)
"ויאמר ה' אל משה" - לאחר מ"ת
"עלה אלי ההרה והיה שם" - מ' יום
"את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם" - כל שש מאות ושלש עשרה מצות בכלל עשרת הדברות הן ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד לכל דבור ודבור מצות התלויות בופסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"ואל הזקנים אמר" - בצאתו מן המחנה
"שבו לנו בזה" - והתעכבו כאן עם שאר העם במחנה להיות נכונים לשפוט לכל איש ריבו
"חור" - בנה של מרים היה ואביו כלב בן יפנה שנא' (ד"ה א) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור אפרת זו מרים כדאיתא בסוטה
"מי בעל דברים" - מי שיש לו דיןפסוק טז (כל הפסוק)
"ויכסהו הענן" - (יומא ד) רבותינו חולקין בדבר יש מהם אומרים אלו ששה ימים שמר"ח עד עצרת יום מתן תורה רש"י ישן
"ויכסהו הענן" - להר
"ויקרא אל משה ביום השביעי" - לומר עשרת הדברות ומשה וכל בני ישראל עומדים אלא שחלק הכתוב כבוד למשה (יומא שם) וי"א ויכסהו הענן למשה ו' ימים לאחר עשרת הדברות והם היו בתחלת מ' יום שעלה משה לקבל הלוחות ולמדך שכל הנכנס למחנה שכינה טעון פרישה ו' ימים
