לדלג לתוכן

מ"ג שמות כב כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג שמות · כב · כו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הוא כסותה [כסותו] לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הִוא כסותה [כְסוּתוֹ] לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י הִ֤וא כְסוּתֹה֙ לְבַדָּ֔הּ הִ֥וא שִׂמְלָת֖וֹ לְעֹר֑וֹ בַּמֶּ֣ה יִשְׁכָּ֔ב וְהָיָה֙ כִּֽי־יִצְעַ֣ק אֵלַ֔י וְשָׁמַעְתִּ֖י כִּֽי־חַנּ֥וּן אָֽנִי׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
אֲרֵי הִיא כְסוּתֵיהּ בִּלְחוֹדַהּ הִיא תּוּתְבֵּיהּ לְמַשְׁכֵּיהּ בְּמָא יִשְׁכּוֹב וִיהֵי אֲרֵי יִקְבַּל קֳדָמַי וַאֲקַבֵּיל קְבִילְתֵיהּ אֲרֵי חַנָּנָא אֲנָא׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם הִיא טָלֵית דְּמִתְכַּסֵּי בָהּ בִּלְחוֹדָהּ הִיא תּוֹתְבֵיהּ דְּנַפְלָא לְמוֹשְׁכֵיהּ וְאִין תִּיסַב מַצַּע עַרְסֵיהּ בַּמֶּה יִשְׁכּוּב וִיהֵי אִין יִקְבּוֹל קֳדָמַי וַאֲקַבֵּיל צְלוֹתֵיהּ אֲרוּם אֱלָהָא חֲנָנָא אֲנָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי הוא כסותה" - זו טלית

"שמלתו" - זו חלוק

"במה ישכב" - לרבות את המצע

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כִּי הִוא כְסוּתֹה – זוֹ טַלִּית.
שִׂמְלָתוֹ – זוֹ חָלוּק.
בַּמֶּה יִשְׁכָּב – לְרַבּוֹת אֶת הַמַּצָּע.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ושמעתי כי חנון אני: אע"פ שמן הדין יש לו משכון ואינו חייב להחזירו אלא לפנים משורת הדין ולא היה לי לשמוע צעקתו אם לא מפני שרחום וחנון אני, אבל למעלה אצל אלמנה ויתום לא תענון שכתיב שמוע אשמע צעקתו, הואיל ומן הדין שומע הק' צעקתו לפיכך לא כתב שם כי חנון אני:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושמעתי כי חנון אני" - חונן ומקבל תחנת כל אדם אע"פ שאינו הגון מגזרת חנם והענין שלא תחשוב לא אחבול שלמת הצדיק אבל שלמת אדם שאיננו צדיק אקח ולא אשיבנו כי צעקתו לא ישמע אל לפיכך אמר כי חנון אני ושומע צעקת כל מתחנן לי

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ושמעתי כי חנון אני. פירש הרמב"ן שלא יאמר אדם אותו עני הנחבל אינו ראוי אינו הגון ואין לי חטא ממנו אם אני לוקח שמלתו ואיני משיבו כי צעקתו לא ישמע אל, לכך כתיב כי חנון אני כלומר חונן ומקבל תחנת כל אדם אע"פ שאינו הגון, כי חנון מגזרת חנם, וכמו שדרשו ז"ל (שמות לג) וחנותי את אשר אחון אע"פ שאינו ראוי והגון, והענין שהוא שומע צעקת כל המתחנן אליו.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ושמעתי כי חנון אני" אף על פי שלא יוכל לצעוק עליך חמס שהרי הוא חייב לך, מכל מקום כשיצעק אלי על עניותו הגורם לו להיות ערום בלי לבוש על ידך, אתן לו קצת ממה שהייתי חונן אותך יותר על ספוקך כדי שתוכל לפרנס בו אחרים: " כי חנון אני" והנני חונן כל צועק כשאין לו חונן זולתי, לפיכך טוב לך שאתה תחננהו בהשבת עבוט, באופן שיתמיד לך החן מאתי, שתוכל אתה להלוות ולפרנס אחרים:

מדרש מכילתא

לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קפז.

כי היא כסותה לבדה - זו טלית.

היא שמלתו לעורו - זו חלוק.

במה ישכב - להביא עור מצע

(והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני.)

ר' נתן אומר: הרי שיצא חייב לחברו מנה בבית דין, ועליו כסות במאתים. לא יאמר לו "מכור כסותך והתכסה במנה ותן לי מנה". לכך נאמר כי היא כסותה , אי אתה רשאי למנוע ממנו כסות שהיא נופלת לשארו.

ושמעתי כי חנון אני שברחמים בראתי את עולמי.

קפז.

כי היא כסותה לבדה - זו טלית.

היא שמלתו לעורו - זו חלוק.

במה ישכב - להביא עור מצע

(והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני.)

ר' נתן אומר: הרי שיצא חייב לחברו מנה בבית דין, ועליו כסות במאתים. לא יאמר לו "מכור כסותך והתכסה במנה ותן לי מנה". לכך נאמר כי היא כסותה , אי אתה רשאי למנוע ממנו כסות שהיא נופלת לשארו.

ושמעתי כי חנון אני שברחמים בראתי את עולמי. 


<< · מ"ג שמות · כב · כו · >>