מ"ג שמות יג ג
כתיב:
ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ.
מנוקד:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ.
עם טעמים:
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָעָ֗ם זָכ֞וֹר אֶת־הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר יְצָאתֶ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה וְלֹ֥א יֵאָכֵ֖ל חָמֵֽץ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר מֹשֶׁה לְעַמָּא הֲווֹ דְּכִירִין יָת יוֹמָא הָדֵין דִּנְפַקְתּוּן מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עַבְדּוּתָא אֲרֵי בִּתְקוֹף יַד אַפֵּיק יְיָ יָתְכוֹן מִכָּא וְלָא יִתְאֲכִיל חֲמִיעַ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר משֶׁה לְעַמָּא הֲווֹן דְּכִירִין יַת יוֹמָא הָדֵין דִּי נְפַקְתּוּן פְּרִיקִין מִמִצְרַיִם מִבֵּית שִׁעְבּוּד עֲבָדַיָיא אֲרוּם בִּתְקוֹף גְּבוּרַת יְדָא אַפֵּיק יְיָ יַתְכוֹן מִיכָּא וְלָא יִתְאָכֵל חָמִיעַ: |
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
מלבי"ם - התורה והמצוה
קג. ולא יאכל חמץ . בגירסת הגר"א, כשהוא אומר לא תאכל עליו חמץ למדנו שמותר בהנאה. ואם כן דעת ר' יאשיה כרבי יוסי הגלילי דחמץ מותר בהנאה. ולפי זה ברייתא זו דומה עם הלמוד הנמצא בספרא שמיני (שמיני פז), וכפי מה שפירשנו שם.
והגם שבגמרא פסחים (דף כג) אמר, לרבי יוסי הגילי היתר הנאה מן לא יראה לך שאור -שלך יהא, זה לרבי יוסי הגלילי דסבירא ליה לא תאכלו איסור הנאה משמע, כמו שאמרו שם ע"ב. ור' יאשיה יסבור כחזקיה דלא תאכלו, רק איסור אכילה משמע.
אולם ראיתי בירושלמי (פ"ב דפסחים ה"א) מביא ברייתא דפה וגריס- כשהוא אומר לא תאכל למדנו שאסור בהנאה. ומוכיח דסבירא ליה דלא תאכלו איסור הנאה במשמע. ולפי זה אין לשנות הגירסא. ור' יצחק דסבירא ליה דלענין להאכיל לאחרים יש קל וחומר משרצים, רצונו לומר משרצים ודם דטומאה, כמו שאמרו ביבמות (דף קי"ד).
ומה שאמר ריה"ג שלא נאסרו במצרים רק יום אחד, פירוש שהגיד להם שעתה לא יאכל חמץ- באותו יום לבד, יען כי היום אתם יוצאים ולא יוכלו להתמהמה, וישא את בצקו טרם יחמץ והזה זה רק באותו יום, ויש לומר שמוסב למעלה למה נכתב יאכל בנפעל והא לרבי יוסי הגלילי חמץ מותר בהנאה. משום דבאותו יום היה אסור גם בהנאה כי היום אתם יוצאים, אבל לדורות יאסר באכילה שבעה ובהנאה מותר כמו שאמר ולא יראה לך שלך יהיה.
ומימרא דריה"ג מובא פסחים (כח ע"ב, צו ע"ב).
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ומה שאמר זכור את היום הזה, הוא מצות עשה לזכור יציאת מצרים בכל יום ודרשו רז"ל, (דברים טז) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות, זהו שאמרו רז"ל אמת ואמונה ערבית ואמת ויציב שחרית הוא הזכרון ביום ובלילה שהוא כנגד מדת רחמים ומדת הדין וזהו שאמר כי בחוזק יד מדת הדין הוציא ה' מדת רחמים והוא שרמז משה בתפלתו (שמות לב) אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה, באר כי ההוצאה לא ביד חזקה בלבד רק בכח גדול וביד חזקה.