מ"ג שמות ט כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות ט · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל יְהוָה הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַיהוָה הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְהֹוָ֑ה הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיהֹוָ֖ה הָאָֽרֶץ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר לֵיהּ מֹשֶׁה כְּמִפְּקִי יָת קַרְתָּא אֶפְרוֹס יָת יְדַי בִּצְלוֹ קֳדָם יְיָ קָלַיָּא יִתְמַנְעוּן וּבַרְדָּא לָא יְהֵי עוֹד בְּדִיל דְּתִדַּע אֲרֵי דַּייָ אַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר לֵיהּ משֶׁה כְּמִפְקִי סְמִיךְ לְקַרְתָּא אֶפְרוֹשׁ יַת יְדַי בִּצְלוֹי קֳדָם יְיָ קָלַיָיא יִתְמַנְעוּן וּבַרְדָא לָא יְהִי תוּב מִן בִּגְלַל דְתִנְדַע אֲרוּם דַיְיָ הִיא אַרְעָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כצאתי את העיר" - מן העיר אבל בתוך העיר לא התפלל לפי שהיתה מלאה גלולים (ש"ר)

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כצאתי את העיר" - על דרך הפשט יתכן לומר שהיה משה מתפלל בביתו רק בפעם הזאת רצה להיות כפיו פרושות השמים ויחדלו הקולות והמטר מיד ולא יתכן לעשות כן בעיר על כן אמר כצאתי את העיר וכן נאמר עוד (בפסוק לג) ויצא משה מעם פרעה את העיר ובראשונה אמר (לעיל ח כה) הנה אנכי יוצא מעמך ורבותינו אמרו (מכילתא פסחא בפתיחתא) שלא היה מתפלל בתוך העיר לפי שהיא מלאה גלולים וכל שכן שלא היה נדבר עמו אלא חוץ לכרך אם כן נאמר כי בעבור שהיה פרעה מבקש עתה שיסור הברד מיד הוצרך משה לפרש לו כי יצטרך לצאת את העיר ואחרי כן יפרוש כפיו אל ה' ויסור בתפלתו והוא האמת

<< · מ"ג שמות · ט · כט · >>