לדלג לתוכן

מ"ג שמות ט כח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג שמות · ט · כח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַעְתִּירוּ אֶל יְהוָה וְרַב מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
צַלּוֹ קֳדָם יְיָ וְסַגִּי קֳדָמוֹהִי רְוַח דְּלָא יְהוֹן עֲלַנָא קָלִין דִּלְוָט כְּאִלֵּין מִן קֳדָם יְיָ וּבְרַד וַאֲשַׁלַּח יָתְכוֹן וְלָא תֵיסְפוּן לְאִתְעַכָּבָא׃
ירושלמי (יונתן):
צְלוֹי קֳדָם יְיָ וִיהִי סַגִי קָדָמוֹי מִלְמֶהֱוֵי קָלִין דִלְוָוט מִן קֳדָם יְיָ וּבַרְדָן וְאֶפְטוֹר יַתְכוֹן וְלָא תוֹסְפוּן לְאִתְעַכָּבָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ורב" - די לו במה שהוריד כבר

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְרַב – דַּי לוֹ בְּמַה שֶּׁהוֹרִיד כְּבָר.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

העתירו אל ה' -

הזכיר השם הנכבד. ואמר: קולות אלהים. כי הוא מודה שיש אלוהים כאשר הזכרתי. ובעבור שלא אמר קולות ה', חבר משה שם העצם והתואר. ואמר: מפני ה' אלהים.

והטעם: כי השם הוא אלוהים לבדו. ולא תמצא ככה בדברי משה בכל התורה. ואין טענה ממלת אֲדנָי ה' אתה החילות. כי באל"ף דל"ת הוא כתוב.

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ורב מהיות קולות אלהים וברד. ורב, להושיע הוא. וכן תרגם אונקלוס וסגי קדמוהי רווחא. ובאור הכתוב העתירו אל ה' כי רב להושיע הוא שלא יהיו הקולות והברד, וייחס הקולות לשם אלהים לפי שהקולות ההן הם רעמים משברים את הלב ומרעישים את הגוף ובאים בגבורה גדולה, וכן אמרו רבותינו ז"ל למה נבראו רעמים כדי לשבר עקמימות שבלב. והקדים קולות לברד כי כן הזכיר למעלה וה' נתן קולות וברד כי הרעמים באו תחלה והיו מרעישים את לבם ומטרידים את דעתם ואחר כך יפול הברד עליהם ומתו, וכן תמצא בתפלתו של משה ויחדלו הקולות והברד, כי הפורענות שבא תחלה נסתלק תחלה, ולפי זה היה ראוי שיאמר הכתוב וירא פרעה כי חדלו הקולות והברד והמטר ויוסף לחטוא, ומה שהזכירן בהפך כדי שיסמוך ויוסף לחטוא אל הקולות וזה להורות על כובד לבו של פרעה כי לא הודה לשלחם רק מפחד הקולות וכמו שאמר ורב מהיות קולות אלהים, והעד כי כאשר נסתלקו הקולות ויוסף לחטוא מיד.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"העתירו". הוא חשב שהקולות הם קולות ה' קול שמשמיע ע"י קצפו וזעמו, [שכן היו חושבים העמים הקדמונים שהרעם הוא קול קצף ורוגז היוצא מאלהים], אמר שכבר די

בקולות אלהים שמורה על קצפו, וברד שהוא מכת ענשו, אחר שאני מוכן לשלח אתכם, א"צ שיקצוף עוד:

<< · מ"ג שמות · ט · כח · >>