מ"ג שמות ט יז

מקרא

כתיב:
עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם.

מנוקד:
עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי לְבִלְתִּי שַׁלְּחָם.

עם טעמים:
עוֹדְךָ֖ מִסְתּוֹלֵ֣ל בְּעַמִּ֑י לְבִלְתִּ֖י שַׁלְּחָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום

אונקלוס (תאג'):	עַד כְּעַן כְּבֵישְׁתְּ לֵיהּ בְּעַמִּי בְּדִיל דְּלָא לְשַׁלָּחוּתְהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):	עַד כְּדוֹן אַנְתְּ מִתְרַבְרַב בְּעַמִי בְּדִיל דְלָא לְמִפְטְרִינוּן:
ירושלמי (קטעים):	מִתְקֵיף:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"עודך מסתולל בעמי" - כתרגומו כבישת ביה בעמי והוא מגזרת מסלה דמתרגמינן אורח כבישא ובלע"ז קלקי"ר (טרעטען) וכבר פירשתי בסוף ויהי מקץ כל תיבה שתחלת יסודה סמ"ך והיא באה לדבר בלשון מתפעל נותן התי"ו של שמוש באמצע אותיות של עיקר כגון זו וכגון (קוהלת יב) ויסתבל החגב מגזרת סבל (במדבר טז) כי תשתרר עלינו מגזרת שר ונגיד (דנייאל ז ח) מסתכל הוית

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי – כְּתַרְגּוּמוֹ: "כְּבֵישְׁתְּ בֵּיהּ^[3] בְּעַמִּי". וְהוּא מִגִּזְרַת "מְסִלָּה" (במדבר כ,יט), דִּמְתַרְגְּמִינַן "אוֹרַח כְּבִישָׁא", וּבְלַעַ"ז קֿלקֿיי"ר [chalchier = לכבוש^[4]]. וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי בְּסוֹף וַיְהִי מִקֵּץ (על בראשית מד,טז): כָּל תֵּבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ סָמֶ"ךְ, וְהִיא בָּאָה לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן מִתְפַּעֵל, נוֹתֵן הַתָּי"ו שֶׁל שִׁמּוּשׁ בְּאֶמְצַע אוֹתִיּוֹת שֶׁל עִקָּר; כְּגוֹן זוֹ, וּכְגוֹן "וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב" (קהלת יב,ה), מִגִּזְרַת "סָבֹל"; "כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ" (במדבר טז,יג), מִגִּזְרַת "שַׂר וְנָגִיד"; "מִשְׂתַּכַּל הֲוֵית" (דניאל ז,ח).

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

מסתולל: מתפעל מן סולו סולו המסילה, כובש אותם לעבדים כדכתיב ויכבשום לעבדים ולשפחות, ולהודיעך שיטת המתפעלים כי כל תיבת המתפעלים באה תוספת תי"ו בראש חוץ מאותן שאוציא מן הכלל לבסוף, מן אמר יאמר יתאמרו כל פועלי און, יתברך, יתגדל, והתגדלתי והתקדשתי, יתהלל המתהלל, יתווכח, ויתחבא, לשוא תתיפי, והמסכה צרה כהתכנס, יתלכדו, ויתמודד, מתנשא, התעללתי, מתפלל, מתרושש והון רב, הרי לך כל האלפא ביתא תי"ו בראשם חוץ משבעת אותיות, הללו דז"ט ס"ץ ש"ת, השי"ן והסמ"ך באה התי"ו אחריהם במתפעל שלהם, מן סל מסתולל, מן שר תשתרר עלינו, מן שכח ישתכח, מן שמר וישתמר חוקות עמרי, מן שכר משתכר, הצד"י והזי"ן לא יבא תי"ו במתפעל שלהם, אלא אחרי הצד"י תבא טי"ת במקום תי"ו של מתפעל, מן צדק יאמר נצטדק, מן צבע יצטבע בדניאל, מן ציד הצטיידנו ביהושע, מן צרף מצטרף, ואחר הזי"ן תבא דל"ת במקום תי"ו של מתפעל, זמן הזדמנתון בדניאל, אבל תוספת הן בתיבות ט' של נצטדק ד' של הזדמנתון ותי"ו של יתאמרו לעשותן מתפעל כמו שפירשתי, וכן כולם, אבל הם עצמם כשהם ראש התיבה לא היה בה תוספת אות להתפעל, כמו וישמע את הקול מדבר אליו, לא יאמר מתדבר, ולא יטמא בעל לא יאמר יתטמא, ועם עקש תתפך, לא יאמר תתתפל, תתמם לא יאמר תתתמם: