מ"ג שמואל א כא ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמואל א


<< · מ"ג שמואל א כא · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתן לו הכהן קדש כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה לשום לחם חם ביום הלקחו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתֶּן לוֹ הַכֹּהֵן קֹדֶשׁ כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם כִּי אִם לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי יְהוָה לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתֶּן־ל֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן קֹ֑דֶשׁ כִּי֩ לֹא־הָ֨יָה שָׁ֜ם לֶ֗חֶם כִּֽי־אִם־לֶ֤חֶם הַפָּנִים֙ הַמּֽוּסָרִים֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה לָשׂוּם֙ לֶ֣חֶם חֹ֔ם בְּי֖וֹם הִלָּקְחֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לשום לחם חם" - אחר ביום הלקח זה ורבותינו אמרו (יומא כא א) חם ביום הלקחו גם ביום סלוקו חם כיום סדורו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המוסרים" - אשר נסתלקו מן השלחן לשום במקומם לחם חם בעת הלקח את אלו שהיו מונחים על השלחן כל השבוע (ואף שהלחם המסודר בשבת היה נאפה מערב שבת מכל מקום היה מונח במקום שישמור חומו)

"ויתן וגו' קדש וגו'" - נתן לו לחם הפנים כי לא היה לו לחם אחר כי אם אלו

מצודת ציון

"המוסרים" - מלשון הסרה