לדלג לתוכן

מ"ג שמואל א יז יח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת עשרת חרצי החלב האלה תביא לשר האלף ואת אחיך תפקד לשלום ואת ערבתם תקח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵת עֲשֶׂרֶת חֲרִצֵי הֶחָלָב הָאֵלֶּה תָּבִיא לְשַׂר הָאָלֶף וְאֶת אַחֶיךָ תִּפְקֹד לְשָׁלוֹם וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְ֠אֵ֠ת עֲשֶׂ֜רֶת חֲרִצֵ֤י הֶחָלָב֙ הָאֵ֔לֶּה תָּבִ֖יא לְשַׂר־הָאָ֑לֶף וְאֶת־אַחֶ֙יךָ֙ תִּפְקֹ֣ד לְשָׁל֔וֹם וְאֶת־עֲרֻבָּתָ֖ם תִּקָּֽח׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְיַת עֲסַר גוּבְנִין דַחֲלָבָא הָאִלֵין תּוֹבֵיל לְרַב אַלְפָא וְיַת אַחָיךְ תַּסְעַר לִשְׁלָם וְיַת טִיבֵיהוֹן תַּיְתֵי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חריצי החלב" - (תרגום) גובנין דחלבא

"לשר האלף" - אני אומר לשר של אותו אלף שאני ממנו שלכל השבטים היו שרי אלפים לפי אלפיהם ואני שמעתי לשר האלף זה יהונתן שאמר עליו (לעיל יג ב) ואלף היו עם יונתן בגבעת בנימין

"ואת ערובתם תקח" - ואת ערובת הצלתם ושלומם תקח באזניך ובלבבך ותגד לי וכן תרגם יונתן וית טיביהון תייתי

"ערובתם" - לשון הצלה כמו (תהלים קיט קכב) ערוב עבדך לטוב גארנטיל"ש בלע"ז ורבותינו אמרו (שבת נו א) גט כריתות יקח מאתם ויביא לנשותיהם להפריד עירוב שבינו לבינה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חריצי החלב" - תרגם יונתן גובנין דחלבא ואולי יקראו כן על שדרך הגבינה לחתכו במדה בעת עשותו והוא מלשון (איוב יד ה)אם חרוצים ימיו

"תפקוד" - ענין השגחה כמו (לעיל יד יז) פקדו נא וראו

"ערובתם" - ענין משכון כמו (בראשית לח יח) מה הערבון 

מצודת דוד

"תפקוד לשלום" - תשגיח לדעת שלומם

"ואת ערובתם" - את משכונם אשר משכנו לצורך פרנסתם תפדם מיד הממשכנן ותקחם עמך

"לשר האלף" - מה שאחיו היו נמנים בו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (יח - כד) מ"ש ששאול בעמק האלה, מלבד שאין פה מקומו, כבר נודע זה בפסוק ראשון. מ"ש ויבא המעגלה והחיל היוצא אל המערכה, מהו מעגלה ומהו מערכה? למה

בפסוק ד' אמר ויצא ובפסוק כ"ג אמר איש הבינים עולה? שם אמר ממחנות ופה ממערכות, והוסיף פה שנסו מלפניו:

"ואת". וגם שלח בידו מנחה לשר האלף, וצוהו לפקוד שלום אחיו ולקחת ערובתם, שהוא לדעת הרד"ק שישלם חובותם ויקח בחזרה המשכנות שנתנו. ולדעת חז"ל שיביא גט כריתות לנשיהם: