מ"ג שופטים יד יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שופטים


<< · מ"ג שופטים יד · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יָבֹ֣א הַחַ֔רְסָה מַה־מָּת֣וֹק מִדְּבַ֔שׁ וּמֶ֥ה עַ֖ז מֵאֲרִ֑י וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י לֹ֥א מְצָאתֶ֖ם חִידָתִֽי׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַרוּ לֵיהּ אֱנָשֵׁי קַרְתָּא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה עַד לָא מֵעַל שִׁמְשָׁא מַה חַלֵי מִדוּבְשָׁא וּמַה תַּקִיף מֵאַרְיָא וַאֲמַר לְהוֹן אִילוּלָפוֹן בְּדַקְתּוּן בְּאִתְּתִי לָא אַשְׁכַּחְתּוּן חוּדָתִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בטרם יבא החרסה" - לפני שקיעת החמה שעדיין היה להם שהות עד הערב

"חרשתם בעגלתי" - משל הוא (תרגום) אילולפון בדקתון באתתי

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לולא חרשתם" - רצה לומר אם לא גלתה לכם אשתי לא הייתם יודעים החידה ואמר בלשון משל או שאמר אם לא היתה חתירת מחשבותיכם באמצעות אשתי לשהיא תחקור ממני להגיד לכם לא מצאתם חידתי (ולפי שמלת חרישה היא משותפת לחרישה ממש ולחתירת המחשבה כינה אשתו בשם עגלה המלומדת לחרוש והיא מליצה נאותה)

"מה מתוק" - אין דבר יותר מתוק מדבש

"בטרם יבא החרסה" - בעוד לא עבר יום השביעי שהוא סוף הזמן שקבעו

מצודת ציון

"יבוא" - ענין שקיעה כמו (בראשית כח יא)כי בא השמש

"החרסה" - השמש כמו (לעיל ח יג) מלמעלה החרס

"לולא" - אם לא

"חרשתם" - מלשון חרישה גם היא מענין חתירת המחשבה והעיון בדבר כמו (משלי ג כט) אל תחרוש על רעך רעה