מ"ג משלי כד כב
לא בדוק
כתיב:
כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע.
מנוקד:
כִּי פִתְאֹם יָקוּם אֵידָם וּפִיד שְׁנֵיהֶם מִי יוֹדֵעַ.
עם טעמים:
כִּֽי־פִ֭תְאֹם יָק֣וּם אֵידָ֑ם
וּפִ֥יד שְׁ֝נֵיהֶ֗ם מִ֣י יוֹדֵֽעַ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אידם" - ענין שבר ומקרה רע, כמו (משלי יז): "שמח לאיד".
"ופיד" - ענינו כמו איד, וכן (איוב ל): "אם בפידו להן שוע".
מצודת דוד
"יקום אידם" - שברם של העוברים על מצות ה' ודבר המלך.
"ופיד שניהם" - עונש העובר על מצות ה' ועונש המדיח מפקודת המלך.
"מי יודע" - מה גודל העונש.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) כי המורדים האלה "אידם יקום פתאום", אם יתגלה המרד והקשר, שאז יקום אידם, וחוץ מזה שגם אם יצליח המרד וישנו ההנהגה, "מי יודע פיד שניהם" ר"ל הפיד שיקום על ידי השינוי שלהם, וע"י ההנהגה השניה שמקימים, אם לא תהיה רעה ופיד ושבר, כי הם יקימו הנהגה כחפצם לעשוק ולחמס ולרוצץ את העם: