"עשה צדקה". עשיית היושר והמשפט בדברים המדיניים והעיוניים נבחר לה' מהקרבת הזבח כי אלו הדברים מקנים השלימות בעצמותם ואולם הזבח אם בו הערות להקנות השלימות כמו שביארנו בבאורינו לדברי התורה הנה זה ממנו על הדרך הרמז והסימן לא בעצמותו והעיר עם זה ג"כ בזה הפסוק על מה שהעיר שמואל באמרו הנה שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים ועל מ"ש שלמה וקרוב לשמוע מתת הכסילים זבח והרצון בו כי יותר נבחר לש"י מי שיתנהג בצדק ובמשפט בשישמור דרכי התורה ממי שיחטא והקריב זבח על חטאו:
"עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח" - נסמך המקרא הזה לעניין העליון, כי כאשר יכין האדם ליבו לפעולות האלה, והם צדקה ומשפט - ירצה השם את האיש ההוא ויעזרנו להכין ליבו.
ומידת הצדק - אהבת הטוב, ומידת משפט - אהבת האמת, ובאלה יתרצה האדם אל השם יתברך.
וכן כתוב (מיכה ו ו): "במה אקדם... הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך - כי אם עשות משפט ואהבת חסד ..."
"עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח" - מפני שהיו חושבים שהבאת הקרבנות היא עבודה רצויה אל ה' מצד עצמה, והיו משתדלים ומרבים בהבאת הקרבנות, וכבר הרבו הנביאים להוכיח על זה ולהראות שהקרבנות אינם תכליות לעצמם רק הם אמצעיים, שבזה מראים ההכנעה שמוכן להקריב את עצמו ולמסור נפשו על קדושת ה', ולשמוע דבריו ומצותיו שציווה על המשפט והצדקה, שכולל מצוות שבין אדם לחברו ושבין אדם למקום והוא התכלית, אם כן, "עשות צדקה ומשפט נבחר מזבח", אחר שהזבח הוא רק אמצעי אליהם, והתכלית נבחר מן האמצעי.
ובא גם כן לבאר מה שאמר (משלי כא ב): "כל דרכי איש ישר בעיניו...", והאיש המרבה בהבאת הקרבנות, נדמה לו שקיים מצוות ה', ובאמת אינו הדרך הישר, שהיא הדרך היותר קצר, וזה דרך ארוך להגיע אל עיר שהוא המשפט והצדקה, שהדרך היותר קצר אם עושה המשפט והצדקה בעצמם בלא הדרך הסיבובי שהוא הקרבנות, כי אין המעשה בעצמה נרצה, רק הלב והמחשבה והכוונה, שעל זה אמר "...ותוכן ליבות ה'".
ביאור המילות
"צדקה ומשפט" - הצדקה הם המצוות שבין אדם למקום, והמשפט הוא בין אדם לחברו, ישעיהו א כא ובכל התנ"ך.
"עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח" - כמו שנאמר (שמואל א טו כב): "הנה, שמוע מזבח טוב", וכתיב (ירמיהו ז כב): "כי לא דיברתי... ולא ציויתים... על דברי עולה וזבח, כי אם את הדבר הזה ... שמעו בקולי", וכתיב (בראשית יח יט): "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט", הרי, צדקה ומשפט "נבחר לה' מזבח".
ועוד, כמו שנאמר (ירמיהו ט כב): "אל יתהלל חכם בחכמתו... כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי, כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאום ה'", וכתיב (הושע ו ו): "כי חסד חפצתי ולא זבח, ודעת אלהים מעולות", הרי חסד והשכל נבחר לה' מזבח, ואמר כאן, שגם צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח.
ואמר אלו השלושה "זבח", והעניין, כי שלושה מיני זבח הם: נדר, ונדבה, ותודה. וכנגדם אמר אלו השלושה "נבחר מזבח":
