מ"ג משלי כא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי כא · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל דרך איש ישר בעיניו ותכן לבות יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו וְתֹכֵן לִבּוֹת יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּֽל־דֶּרֶךְ־אִ֭ישׁ יָשָׁ֣ר בְּעֵינָ֑יו
  וְתֹכֵ֖ן לִבּ֣וֹת יְהֹוָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל דרך איש ישר בעיניו ותוכן" - ומונה

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כל דרך איש ישר בעיניו". כי כל אחד מהדרכים ימצא בו טוב מה אם מועיל אם ערב אם כבוד אם נצוח או זולת זה מהענינים שיחשוב בהם היותם טובות אך מי שמיישר הלבבות ומתקנם להגיע אל הטוב האמתי הוא הש"י כי בהגעות זה הטוב ובדריכה אליו יצטרך עזר אלהי לרבוי המונעים אשר לאדם מהדריכה אליו ומפני שאי אפשר שיגיע אלא באמצעות השפע השופע מהש"י:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כל דרך איש ישר בעיניו ותוכן לבות ה'", למעלה (ט"ז ב') אמר "כל דרך איש זך בעיניו ותוכן רוחות ה'", שהזך הוא ההפך מן הפסולת והישר הוא ההפך מן העול, הישר היא בבינה והדרך הישר הוא היותר קצר בין שתי נקודות מונחות, למשל דרך הענוה הנדיבות והרחמים הוא הדרך הישר, ולפעמים יצטרך להתנהג בהפך כמו גאוה ואכזריות כנגד צוררי ה', והאדם יטעה בזה, לפי נטיית לבבו, וידמה לו שזה ישר יען שלבבו ובחירתו נוטה לזה, אבל "ה' הוא תוכן לבות" ויודע תכונת הלב ומעגלותיו מפלס, ויש שאינו טועה והולך ביושר אבל אינו זך, ר"ל שעושה לשם פניות חיצוניות, וזה תלוי מן הרוח המעלה ציוריו על הלב שהרוח עמוק יותר מן הלב, עז"א שם ותוכן רוחות ה':

ביאור המילות

"ישר". עי' למעלה (כ' י"א):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישר בעיניו" - כי אינו רואה חובה לעצמו.

"ותוכן" - ה' הוא בתוך לבו ויודע הוא אם ישר דרכו או לא.

מצודת ציון

"ותוכן" - מלשון תוך.

<< · מ"ג משלי · כא · ב · >>