מ"ג משלי יט כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי יט · כה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם וְהוֹכִיחַ לְנָבוֹן יָבִין דָּעַת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֵ֣ץ תַּ֭כֶּה וּפֶ֣תִי יַעְרִ֑ם
  וְהוֹכִ֥יחַ לְ֝נָב֗וֹן יָבִ֥ין דָּֽעַת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לץ תכה ופתי יערים" - על מכות פרעה ומלחמת עמלק החכים יתרו ונתגייר

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לץ תכה". הנה אם תכה לץ להקנותו מוסר הנה האיש הפותה הרואה זה יתחכם בזה ויקח בעצמו ערמה להמלט מהדבר אשר הוכה עליו האיש הלץ ויקח מוס' בהכאת זולתו אך לנבון אם תוכיח לו בדברים לבד יבין דעת כי לבו פונה אל השלימות:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כה-כו-כז) "לץ תכה וכו', משדד אב וכו' חדל בני וכו'", הנה הפתי לא ישוב להתבונן ע"י תוכחת השכל, רק ע"י מוסר והכאה, אם רואה "שמכים את הלץ, יקנה ערמה" להבין עי"כ בל ילך בדרך הלץ, אבל "הנבון" א"צ להראות לו מוסר הלץ, כי ע"י "תוכחת" השכל "יבין דעת", כי יראו לו לאמר הלא "בן מביש ומחפיר" את אביו ואמו במעשיו, "משדד את האב ומבריח את האם", ודי בזה תוכחה לנבון בל יעשה זאת ליולדיו, ואתה "בני" הנבון "חדל לשמוע מוסר", בל תצטרך לשמוע מוסר הלץ ע"י "שתשגה מאמרי דעת", כי כשתשים על לבך אמרי הדעת, המתברר ע"י החוש איך הבן מביש משדד יולדיו כבר תשים זאת על לבך, ותשוב ממעשיהם:

ביאור המילות

(כה-כו-כז) "והוכיח, מוסר". מוסר ע"י יסורים. ותוכחה בראיות השכל (כנ"ל ג' י"א).

" ופתי יערים" (ע"ל א' ד'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לץ תכה" - כאשר תכה את המתלוצץ על החכמה, עם כי לא תועיל לו, הנה הפתי המחוסר הבנה יתחכם בעבור זה. אבל לנבון אף דברי תוכחת יועילו לו, ויבין דעת יותר ממה שבידו.

מצודת ציון

"יערם" - מלשון ערמה.

<< · מ"ג משלי · יט · כה · >>