רש"י על משלי יט
<< · רש"י על משלי · יט · >>
פסוק ב
"ואץ ברגלים חוטא" - החוטא רופס ודש העונות בעקביו ואומר קל הוא זה אעבור עליו ורבותינו פירשו גם בלא דעת בכופה את אשתו לתשמיש המטה בעל כרחה
"ואץ ברגלים חוטא" - זה הבועל ושונה ד"א זה המהלך על גבי עשבים בשבתפסוק ג
פסוק ד
פסוק ו
פסוק ז
"אף כי מרעהו רחקו" - וכל שכן מרעיו ושושביניו ואוהביו
"מרדף אמרים לא המה" - אומר פלוני ופלוני קרובי ופלוני ופלוני מרעי והכל דברי הבל ויש לפותרו במי שהוא רש בתורה ובמעשים טובים
"מרדף אמרים לא המה" - מחזר להורות הלכה ולאו בידו והמדרש פותרו ביוסף שהיה מוציא על אחיו דבה ואמר לאביו שהן חשודין על אבר מן החי לכך שנאוהו ונקרא רש לפי שהיה מוציא דבת שקר עליהם
"ומחזר אחר אמרים לא המה" - לו קרינן ומרדף אמרים להנאתו ולענין יוסף לו המה כי עליו חזרו דבתו הוא היה אומר שהיו אוכלים אבר מן החי והכתוב מעיד עליהם אפילו בשעת הקלקלה היו שוחטין שעיר עזים שנאמר וישחטו שעיר עזים (שם לו) הוא אמר שהיו מזלזלין בבני השפחות לכך לעבד נמכר יוסף הוא אמר שהיו נותנים עיניהם בבנות הארץ אמר הקב"ה חייך שאני מגרה בך את הדוב לכך ותשא אשת אדוניו וגו' (שם לט) (בב"ר)פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק טו
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
פסוק כב
פסוק כג
פסוק כד
פסוק כה
פסוק כו
פסוק כז
פסוק כח
פסוק כט
<< · רש"י על משלי · יט · >>