לדלג לתוכן

מ"ג משלי יט ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · יט · ז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא [לו] המה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ מְרַדֵּף אֲמָרִים לא [לוֹ] הֵמָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּ‍֥ל־אֲחֵי־רָ֨שׁ ׀ שְֽׂנֵאֻ֗הוּ
  אַ֤ף כִּ֣י מְ֭רֵעֵהוּ רָחֲק֣וּ מִמֶּ֑נּוּ
    מְרַדֵּ֖ף אֲמָרִ֣ים לא לוֹ־הֵֽמָּה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל אחי רש" - קרוביו

"אף כי מרעהו רחקו" - וכל שכן מרעיו ושושביניו ואוהביו

"מרדף אמרים לא המה" - אומר פלוני ופלוני קרובי ופלוני ופלוני מרעי והכל דברי הבל ויש לפותרו במי שהוא רש בתורה ובמעשים טובים

"מרדף אמרים לא המה" - מחזר להורות הלכה ולאו בידו והמדרש פותרו ביוסף שהיה מוציא על אחיו דבה ואמר לאביו שהן חשודין על אבר מן החי לכך שנאוהו ונקרא רש לפי שהיה מוציא דבת שקר עליהם

"ומחזר אחר אמרים לא המה" - לו קרינן ומרדף אמרים להנאתו ולענין יוסף לו המה כי עליו חזרו דבתו הוא היה אומר שהיו אוכלים אבר מן החי והכתוב מעיד עליהם אפילו בשעת הקלקלה היו שוחטין שעיר עזים שנאמר וישחטו שעיר עזים (שם לו) הוא אמר שהיו מזלזלין בבני השפחות לכך לעבד נמכר יוסף הוא אמר שהיו נותנים עיניהם בבנות הארץ אמר הקב"ה חייך שאני מגרה בך את הדוב לכך ותשא אשת אדוניו וגו' (שם לט) (בב"ר)

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל אחי רש". וזה כי גם אחי העני שנאוהו בראותם שלא יקבלו בו תועלת ואם הם עצמו ובשרו ואין צריך לומר שהאנשים שהיו מרעיו קודם זה עתה רחקו ממנו הנה דלותו הוא סבה שירדפו אחיו ומרעיו אמרים לא המה ר"ל שיעלילוהו שאמר או עשה כנגדם מה שאינו כן:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מרדף" - אף כי ירדף אמרים להשתעשע עמהם בדברים בעלמא, לא ישמעו לו, והמה לו לעצמו הואיל ואין שומע להם.

"אף כי" - אם אחיו שהם עצמו ובשרו שנאוהו, כ"ש כל שכן שכל אחד מרעהו רחק ממנו עד כי רחקו כולם.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל אחי רש שנאוהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לו המה", אולם הרש שהוא יותר מן הדל, שהדל רק מרעהו יפרד, "והרש גם אחיו שנאוהו", וכ"ש "מרעהו", המרעים שלו בודאי שנאוהו כי הם כבר "רחקו ממנו", שאם אחיו הקרובים שנאוהו כ"ש מרעים הרחוקים, ובכ"ז הוא "מרדף אמרים" והתפארות ויאמר כי "לו המה" שהם שייכים לו והם מרעיו ואוהביו:

ביאור המילות

"רש". גרוע מן הדל.

"מרעהו", המ"ם מן השורש כמו ויקח שלשים מרעים דשמשון:
 

<< · מ"ג משלי · יט · ז · >>