מ"ג משלי יט ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · יט · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵי נָדִיב וְכָל הָרֵעַ לְאִישׁ מַתָּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רַ֭בִּים יְחַלּ֣וּ פְנֵֽי־נָדִ֑יב
  וְכׇל־הָ֝רֵ֗עַ לְאִ֣ישׁ מַתָּֽן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רבים יחלו פני נדיב וכל הרע" - הכל נעשים רעים "לאיש מתן" - יש לפותרו בנותני צדקה ויש לפותרו במרביצי תורה

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רבים יחלו פני נדיב". הנה הנדיבות הוא חלק טוב כי רבים ונכבדים יחלו פני נדיב להשיג נדבת לבו וכל האנשים הם רעים וחברים לאיש נותן מתנות ומזה הצד יהיה נבחר העושר על הדלות:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"רבים" - גדולי העם מחלים פני הנדיב להשיג נדבת לבו, וכל הרעים יתחברו לאיש הנותן מתן

מצודת ציון

"רבים" - גדולים וחשובים, כמו (ירמיהו מא): "רבי המלך".

"יחלו" - יבקשו, כמו (שמות לב): "ויחל משה".

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רבים יחלו פני נדיב, וכל הרע לאיש מתן" - גדר הנדיב הוא הנותן כפי הראוי בזמן הראוי לאיש הראוי, כמו לעני בעת דחקו. והאיש מתן מפזר תמיד, וגם לעשירים, מצד מידת פזרנות.

הנדיב אין לו רעים, כי העשירים לא יתרועעו עמו כי אינו נותן להם מתנות, רק רבים יחלו פניו, שהם העניים והנצרכים, ורק רבים יחלו, לא כולם, רוצה לומר, עניים ולא עשירים.

אבל לאיש מתן, כולם רעים שלו, עניים ועשירים, וגם יתחברו עמו דרך ריעות, כי הריעות תלויים בהנאת עצמו, ואינו ריעות אמיתית, כנ"ל פסוק ד.

ביאור המילות

"נדיב", "איש מתן" - ע' לעיל יח טז.
 

<< · מ"ג משלי · יט · ו · >>