מ"ג משלי ח כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי ח · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהוה קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְֽהֹוָ֗ה קָ֭נָנִי רֵאשִׁ֣ית דַּרְכּ֑וֹ
  קֶ֖דֶם מִפְעָלָ֣יו מֵאָֽז׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ראשית דרכו" - קודם בריאתו של עולם

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

[על צד המשל] אמרה הבינה, להורות על מעלתה וקדימתה על החכמה:

"ה' קנני ראשית דרכו, קדם מפעליו מאז" לבריאת העולם, רוצה לומר, שבראשית הדברים שקנה אז ועשה, קנה הדבר אשר היה חידושו בבינה ותבונת ה' יתברך בו, והם הגרמים השמימיים.

אבל תדע כי ה' יתברך לא חסר להיות עמו זאת התבונה והחכמה אשר נברא בה העולם, כמו שביארנו בחמישי מספר מלחמות ה', ושם התרנו הספקות הנופלים בזה.

והנה, מעת היות הזמן "קנני", "קדם מפעליו" האחרים.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ה' קנני ראשית דרכו", החכמה היא צורת כל העולמות, כולם נעשו ונתכנו נמדדו והוכנו לפי חקי החכמה, ובה ועל ידה וכמדתה וכתבניתה נצטיירו ונשתכללו כל העולמות מראש ועד סוף, ועת דרך ה' דרכו הראשון להוציא הבריאה מן האפס, שזה מכונה בשם דרך, כי ראשית התגלות הרצון הקדום היה במה שהאציל אצילות קדוש ונורא שבו גלה הדרכים שבם ינהג את העולם בחסד וגבורה ובמדותיו הקדושים רחום וחנון ארך אפים ותפארת, היתה החכמה ראשית דרכו, שדרכי הנהגתו אשר נאצלו באצילות הראשון הנעלם כולם נוסדו כפי חקי החכמה, והיא היתה ראשית להם וכתרגומו בראשית בחוכמתא, ואחרי גילוי דרכיו ומדותיו אז התחיל לפעול מפעליו, שאז נולד הבן הבכור לו שהוא עולם הכסא וההנהגה שיסד בקדשו איך ינהג הנהגת העולמות ואלהים ישב על כסא קדשו, גם מפעליו אלה נעשו ע"פ חקי החכמה, שההנהגה הכללית הם כפי קצב החכמה, והיא היתה "קדם מפעליו, מאז" שהוחל המפעל והעסק:

ביאור המילות

"דרכו, מפעליו". הדרך קודם אל המפעל, ובאדם מורה על תכונת הנפש שמהם יוצאים הפעולות, כמ"ש ירמיה (י"ח י"א), ויש הבדל בין מפעל ומעשה. שהפעל מורה על העסק בדבר, כמ"ש ישעיה (ה' י"ב) ובכ"מ:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ה' קנני" - ברא אותי להיות קנויה לו, וכן (בראשית יד): "קונה שמים".

"ראשית דרכו" - בתחילת הבריאה.

"קדם" - קודם מעשיו.

"מאז" - מכבר, ר"ל מזמן רב.

<< · מ"ג משלי · ח · כב · >>