מ"ג משלי ג יא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מוּסַר יְהוָה בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מוּסַ֣ר יְ֭הֹוָה בְּנִ֣י אַל־תִּמְאָ֑ס
וְאַל־תָּ֝קֹ֗ץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מוסר" - ואם בא לך מה' מוסר יסורים, אל תמאס בהם, אלא קבלם מאהבה.
"ואל תקוץ" - כפל הדבר במילים שונות.
מצודת ציון
"תקוץ" - ענין מאוס, כמו (בראשית כז): "קצתי בחיי".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מוסר, תוכחה". תוכחה הוא ויכיח ובא בין אנשים שוים, ומוסר הוא ע"י יסורים, או בא מן הגדול אל הקטן, וציינתי מקומותיהם (ירמיה ב' י"ט), ואצל ה' בא גם תוכחה על היסורים (כנ"ל א' כ"ה), ובא מוסר על העבר ותוכח על העתיד (וכמ"ש תהלות ו' ב' איוב ה'), ויש הבדל בין "קץ" ובין "ממאס", הקץ הוא קץ בהדבר, כמו קצתי בחיי מפני בנות חת, וגם במקום שבא בשימוש הב' על הדבר כמו ואקיץ בם, ר"ל שקצתי על ידם, שקץ בנפשו על ידי שהדבר למשא עליו, והממאס ממאס הדבר עצמו, וכן (לקמן ה' י"ב):נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
ואל תקוץ בתוכחתו – כפל עניין במלות שונות, כי 'תוכחת' שקול עם 'מוסר', ו'תקוץ' עם 'תמאס', מגזרת "קצתי בחיי" (בראשית כז מו); ותרגם "אם בחקתי תמאסו" (ויקרא לג טו), "תקוצון".
ואפילו תפשפש במעשיך ולא תמצא טעם למה הייסורים באים, קבלם בסבר פנים יפות וחשוב אותם ייסורין של אהבה; הדא הוא דכתיב: "כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה" (פסוק יב).