"ומצא חן ושכל טוב". והנה אם תנהיג מעשיך לפי משפטי התורה תגיע למצוא חן בעיני אלהים ואדם כי הם כלולים משלימות המדות מה שימצא בו האדם חן בעיני האנשים ואם תעמוד כפי מה שאפשר על אופן החכמה שיש באלו המצות אז תמצא שכל טוב בעיני אלהים ואדם בכל מה שתחפוץ אותו:
"ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם", ר"ל שהגם שע"י חכמה ובינה אנושית ימצא ג"כ חן ושכל, כי על בעלי התבונה יאמרו כי מצאו שכל, וכן ימצאו חן בעיני בני אדם ע"י חכמתם, אולם ע"י התורה וחכמה אלהית ימצאו חן גם בעיני אלהים, וגם ימצאו שכל טוב, והוא שפיכת רוח אלהים עליו להשכיל בשכל טוב שהוא כנוי להשכלתו ברוה"ק עד שישכיל האמתיות בעזר אלוה, וזה ע"י מציאת חן בעיני ה' להשכילהו באמתו:
ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם — משפטו: ותמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים, ועל ידי החסד והאמת ימצא החן, וכמה דאת אמר: "שכל טוב לכל עושיהם" (תהלים קיא ט).
וטעם שכל טוב, כאילו מראה טוב, מענין "והאשה טובת שכל" (שמואל א כה ג) שטעמו טובת מראה.
ובמסכת שקלים: חייב אדם לצאת ידי הבריות כמו שחייב לצאת ידי שמים, מן התורה, מן הנביאים ומן הכתובים. מן התורה: "והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר לב כב). ומן הכתובים: ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. והנה של בית אבטינס היו בקיאים בפיטום הקטורת, ולא יצאה אשה מהם ותינוק מהם כשהוא מבושם, ובנישואי אשה ממקום למקום אחר היו פוסקים עמה שלא תתבשם לעולם, שלא יהיו ישראל אומרים: מפיטום הקטורת הם מתבשמות, לקיים מה שנאמר: "והייתם נקיים מה' ומישראל", ואומר: ומצא חן ושכל טוב.
