"למען תלך בדרך טובים", הדרך הוא הדרך הגדול, והארחות הם הקטנות שהולכים מעיר לכפר, ור"ל ע"י שקידת החכמה תלך בדרך הקבוע המיוחד לטובים לעשות טוב עם רעיהם, ומוסיף שגם "ארחות צדיקים תשמר", הארחות הפרטיים שהולכים בהם צדיקים העושים צדק לפנים משורת הדין בענינים פרטיים לפי הענין, וכן פי' חז"ל (ב"מ דף פ"ג) רבב"ח אגרינהו להנהו שקילאי לאתויי ליה חביתא דחמרא, תברוה, שקל לגלימייהו, אתא לקמיה דרב א"ל הב להו גלימייהו, א"ל דינא הכי, א"ל למען תלך בדרך טובים, א"ל עניי אנן וטרחנא כולי יומא ולית לן מידי למיכל, א"ל זיל הב להו אגרייהו, א"ל דינא הכי, א"ל וארחות צדיקים תשמר, שזה הענין השני הוא מארח הפרטיי של הצדק לפי הענין שהיו עניים:
למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר — זה מוסב על "מזמה תשמור עליך" (פסוק יא), ששומרת עליך מכל רע ומלמדתך להועיל, שתלך בדרך טובה ואורחות צדיקים תשמור.
במציעא פרק השוכר את האומנין: רבה בר בר חנן, תברו ליה הנהו שקולאי חביתא דחמרא. שקיל לגלימייהו. אתו אמרי לרב. אמר ליה: הב להו גלימייהו. אמר ליה: דינא הכי? אמר ליה: אין! למען תלך בדרך טובים. יהב להו גלימייהו. אמרו ליה: עניי אנן וטרחינן כולא יומא ולית לן מידי. אמר ליה: זיל הב אגרייהו. אמר ליה: דינא הכי? אמר ליה: אין! ואורחות צדיקים תשמור. עד כאן.
