מ"ג ישעיהו מג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ו. אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ

מנוקד: אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ.

עם טעמים: אֹמַ֤ר לַצָּפוֹן֙ תֵּ֔נִי וּלְתֵימָ֖ן אַל־תִּכְלָ֑אִי הָבִ֤יאִי בָנַי֙ מֵרָח֔וֹק וּבְנוֹתַ֖י מִקְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲמֵר לְצִפוּנָא אַיְתָא וּלְדָרוֹמָא לָא תְעַכֵּב אַיְתוּ בָנַי מֵרָחִיק וְגַלְוַת עַמִּי מִסְּיָפֵי אַרְעָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אומר" - לרוח צפון תני הגליות שבצפון

"ולתימן" - שהיא רוח חזקה אל תכלאי מלנשב בחזקה להביא גליותי וכן (שיר השירים ד) עורי צפון ובאי תימן מתוך שהרוח צפונית חלשה צריכה חיזוק לכך כתוב עורי

"תני" - אבל דרומית שאינה צריכה חיזוק כתוב בואי כמות שהיא וכן ואל תכלאי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אמר לצפון תני", גם היהודים אשר בצפון שהם מסוגרים שם בהרים מקיפים אותם ולא יוכלו לצאת מתוכם, יאמר ה' אל החלק הזה שיתן את הסגורים בתוכו, אבל היושבים בתימן אין סגורים בין הררי עד, רק שהאומות לא יניחו אותם לצאת יאמר אל תכלאו ואל תעכבו בידם מלצאת:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תכלאי" - אל תמנעי מליתן את ישראל

"הביאי" - כאלו יצוה לכל אחד מרוחות השמים להביא את ישראל

"תני" - תן את ישראל הפזורים שמה

מצודת ציון

"תכלאי" - ענין מניעה כמו ויכלא העם מהביא (שמות ל"ו)