מ"ג ישעיהו מג ה

מקרא

כתיב:
אל תירא כי אתך אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך.

מנוקד:
אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנִי מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ.

עם טעמים:
אַל־תִּירָ֖א כִּ֣י אִתְּךָ־אָ֑נִי מִמִּזְרָח֙ אָבִ֣יא זַרְעֶ֔ךָ וּמִֽמַּעֲרָ֖ב אֲקַבְּצֶֽךָּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

לָא תִדְחַל אֲרֵי בְסַעְדָךְ מֵימְרִי מִמַדִינְחָא אַיְתִי בְנָךְ וּמִמַּעֲרָבָא אֱקָרֵיב גַּלְוָתָךְ:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"ממזרח" - הנפוצים שמה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אל תירא כי אתך אני", לקבץ פזוריך, (ואמר שני פעמים אל תירא, כי ישראל יתיראו מצד שני דברים,

א) בעודם בגלותם בל יכלו ויאבדו בין עכו"ם, לכן אמר אל תירא כי תעבר במים וכו' נתתי כפרך מצרים וכו', שהטבע תכנע להם ויתן עכו"ם כופר נפשם,
ב) יתיראו כי יחשבו שמן הנמנע שיתקבצו פזוריהם מארבע כנפות הארץ, לכן אמר אל תירא כי ממזרח אביא זרעך וכו' ומזרה ישראל יקבצנו).

"ממזרח אביא זרעך", כבר כתבתי למעלה (י"א) בפסוק ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ, כי ישראל שגלו לארצות המזרח שהם עשרת השבטים אינם מפוזרים ואינם צריכים קיבוץ כי יושבים כולם במקום אחד רק הבאה לא"י, ועז"א "ממזרח אביא זרעך", אבל ישראל שגלו למערב שהם שבט יהודה ובנימין נתפזרו לארבע רוחות וצריכים קיבוץ, עז"א "ממערב אקבצך":

ביאור המילות

"אביא זרעך אקבצך". עי' בפי', ויען שהעשרת השבטים הגלו בימי חזקיהו א"א שיביאו הם בעצמם רק זרעם, אבל שבט יהודה שהיתה גלותם מאוחר היה אפשר שיביא הם עצמם:

<< · מ"ג ישעיהו · מג · ה · >>