מ"ג ישעיהו מג ה
<< · מ"ג ישעיהו · מג · ה · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תירא כי אתך אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנִי מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תִּירָ֖א כִּ֣י אִתְּךָ־אָ֑נִי מִמִּזְרָח֙ אָבִ֣יא זַרְעֶ֔ךָ וּמִֽמַּעֲרָ֖ב אֲקַבְּצֶֽךָּ׃
תרגום יונתן
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ממזרח" - הנפוצים שמהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) בעודם בגלותם בל יכלו ויאבדו בין עכו"ם, לכן אמר אל תירא כי תעבר במים וכו' נתתי כפרך מצרים וכו', שהטבע תכנע להם ויתן עכו"ם כופר נפשם,
- ב) יתיראו כי יחשבו שמן הנמנע שיתקבצו פזוריהם מארבע כנפות הארץ, לכן אמר אל תירא כי ממזרח אביא זרעך וכו' ומזרה ישראל יקבצנו).
"ממזרח אביא זרעך", כבר כתבתי למעלה (י"א) בפסוק ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ, כי ישראל שגלו לארצות המזרח שהם עשרת השבטים אינם מפוזרים ואינם צריכים קיבוץ כי יושבים כולם במקום אחד רק הבאה לא"י, ועז"א "ממזרח אביא זרעך", אבל ישראל שגלו למערב שהם שבט יהודה ובנימין נתפזרו לארבע רוחות וצריכים קיבוץ, עז"א "ממערב אקבצך":
ביאור המילות
"אביא זרעך אקבצך". עי' בפי', ויען שהעשרת השבטים הגלו בימי חזקיהו א"א שיביאו הם בעצמם רק זרעם, אבל שבט יהודה שהיתה גלותם מאוחר היה אפשר שיביא הם עצמם:<< · מ"ג ישעיהו · מג · ה · >>