לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו מב טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ בִּנְתִיבוֹת לֹא יָדְעוּ אַדְרִיכֵם אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהוֹלַכְתִּ֣י עִוְרִ֗ים בְּדֶ֙רֶךְ֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בִּנְתִיב֥וֹת לֹא־יָדְע֖וּ אַדְרִיכֵ֑ם אָשִׂים֩ מַחְשָׁ֨ךְ לִפְנֵיהֶ֜ם לָא֗וֹר וּמַֽעֲקַשִּׁים֙ לְמִישׁ֔וֹר אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים עֲשִׂיתִ֖ם וְלֹ֥א עֲזַבְתִּֽים׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וָאֲדַבַר לְבֵית יִשְׂרָאֵל דְדָמִין כְּסָמָן בְּאוֹרַח דְלָא יְדָעוּ בִשְׁבִילִין דְלָא אֲלִיפוּ אֲדַרְכִינוּן אֲשַׁוֵי קֳבָל קֳדָמֵיהוֹן לִנְהוֹר וְכַפְלָא לְמֵישְׁרָא אִלֵין פִּתְגְמַיָא אֲעַבְדִינוּן וְלָא אַרְחִיקִינוּן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והולכתי" - ישראל שהיו עורים עד הנה מהביט אלי בדרך הטוב אשר לא ידעו להלוך בה "עשיתים" - אעשה כן ל' נבואה לדבר על העתיד כאילו עשוי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בנתיבות" - מלשון נתיב ושביל

"אדריכם" - מלשון דריכה והלוך

"אשים" - מלשון שימה

"ומעקשים" - מלשון עקש ועקום

"למישור" - מלשון ישר ושוה 

מצודת דוד

"ולא עזבתים" - לעתיד לבוא

"עשיתים" - מאז כשיצאו ממצרים עשיתי כאלה

"ומעקשים למישור" - דרך המעוקם אעשה ישר ושוה

"אשים מחשך" - ההולך בדרך שאין ידוע לו הוא כאלו הולך בחשך

"בנתיבות וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"והולכתי עורים" - אז אוליך את ישראל לארצם דרך המדבר בדרך אשר לא ידעוהו והמה כעורים לה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והולכתי", ע"י שאסלק ההרים המעכבים בפני יושר הדרך, כמליצת כל גיא ינשא (למעלה מ"ם), והנה העור יוכל לכוין גם מעצמו אל הדרך שהוא רגיל בו, אבל אני "אוליכם בדרך אשר לא ידעו", וגם "בנתיבות" קטנות אשר "לא ידעו אדריכם" וכ"ש בדרך הגדול, וגם הוסיף שלא לבד כי אוליך העורים בידי, אבל גם "אדריכם" שיוכלו ללכת מעצמם בלא מוליך ומנהל. ויען ששלשה סבות יוכלו לעכב שלא ימצא הדרך הנכון.
  • א) אם הוא עור ועז"א והולכתי עורים.
  • ב) אם הוא חשך עז"א כי "אשים מחשך לאור לפניהם", (וגם אמר שהמחשך עצמו שהיא הסבה המחשכת יהיה לפניהם ועל ידם סבה לאור כמו שהיה במצרים, שהחשך היה סבה כי היה אור במושבותם).
  • ג) אם הדרך עקש ופתלתול, אמר כי ישים לפניהם "מעקשים למישור, אלה הדברים עשיתם", זה מוסב עמ"ש החשיתי מעולם, שאומר "וכי החשיתי מעולם אשר אחריש גם עתה? הלא אלה הדברים עשיתים" מימות עולם, "ולכן לא עזבתים" גם עתה, ועל ידי כן.

ביאור המילות

"בדרך בנתיבות", הדרך הוא דרך הרבים, והנתיב הוא של היחיד, כמ"ש בכ"מ: