מצודות על ישעיהו מב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ישעיהו · מב · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משפט וגו'" - יוציא משפטם לאור וכמ"ש ושפט בין הגוים וגו' (לעיל ב)

"נתתי רוחי עליו" - כמ"ש ונחה עליו רוח ה' וגו' (לעיל יא)

"בחירי רצתה נפשי" - הנבחר לי אשר רצתה נפשי בו

"הן עבדי" - הנה עבדי אשר אתמך בו והוא מלך המשיח ואמר במשל ממלך בשר ודם הנשען על עבדו הנאמן

מצודת ציון

"אתמך" - ענין השענה

"רצתה" - מלשון רצון

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא ישמיע בחוץ קולו" - אף כשיעשה משפט בחוצות במקום מרבית אנשים לא יצטרך להשמיע קול חזק להשתיקם לשמוע אמריו כי מעצמם ישימו כף לפיהם

"ולא ישא" - לא ישא קולו וכפל הדבר לחוזק

"לא יצעק" - לא כדרך השופט הצועק על הנשפטים לפניו להכריחם על המשפט כי בנחת יקבלו דבריו

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לאמת יוציא משפט" - כי יוציא המשפט לאמתו ולא יטהו בעבור חלשות תשושי הכח

"ופשתה כהה" - פשתה הדולקת שהוכהה מאורה וקרובה להכבות לא יגמור כבויה והוא גם כן משל על תשושי הכח וכפל הדבר במ"ש

"לא ישבור" - ר"ל לא יטה דין תשושי הכח לא כדרך שופטי העכו"ם שמחניפים לגדולים ומטים דין החלשים

"קנה רצוץ" - קנה המרוסס שהוא קרוב להשבר

מצודת ציון

"קנה" - מטה

"רצוץ" - מרוסס וכן משענת הקנה הרצוץ (לעיל לו)

"ופשתה" - פשתן

"כהה" - ענין עכירות וחושך וכן בהרות כהות (ויקרא יג)

"יכבנה" - מלשון כבוי

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולתורתו" - אל מה שיורה וילמד יצפו ויקוו יושבי האיים הרחוקים

"לא יכהה" - לא יכהה מאורו ולא ירוצץ ר"ל לא יחלש ולא יתרפה עד ישים משפט באנשי הארץ

מצודת ציון

"ירוץ" - מלשון רציצה

"ולתורתו" - מלשון הוראה ולמוד

"ייחלו" - יקוו כמו יחל ישראל (תהלים קלא)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לעם עליה" - אל העם אשר הם עליה נתן נשמה ואל שאר הבריות המתהלכים בה נתן רוח החיוני

"רוקע" - פרש את הארץ והוציא צאצאיה הם הצמחים כולם

"ונוטיהם" - הוא נטה אותם להיות כאוהל

מצודת ציון

"רוקע" - ענין פרישה וכן לרוקע הארץ על המים (שם קלו)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לאור גוים" - להאיר עיני הגוים כולם לדעת שה' הוא האלהים

"ואצרך" - אני אשמור אותך

"ואתנך לברית עם" - אתן הכח בידך להסב עמי לבריתי לקיים התורה והמצוה

"ואחזק בידך" - אאחוז בידיך להגביר אותך על כל

"קראתיך בצדק" - על המשיח יאמר מה שקראתי בשמך על ידי הנביאים הוא בצדק ודבר המתקיים

מצודת ציון

"ואחזק" - ענין אחיזה

"ואצרך" - ענין שמירה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"להוציא" - את ישראל האסורים בבבל תוציא מבית מסגירם ומבית כלא תוציא את היושבים שמה בחושך

"לפקוח" - מי שנתעוורו עיניו מלראות פועל ה' אתה תפתחם ותשכילם

מצודת ציון

"לפקוח" - ענין פתיחה כמו פוקח עורים (שם קמו)

"מבית כלא" - מקום מאסר

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותהלתי" - מלת לא עומדת במקום שתים לומר לא תהלתי לפסילים רצה לומר מה שראוי להלל אותי לא יהללו לפסילים כמאז וכפל הדבר במלות שונות

"וכבודי וגו'" - לא אתן עוד כבודי לאחר כי עד הנה על מה שלא עשיתי משפט בעכו"ם נטו אחר הפסילים וכבדו אותם במקום שהיה ראוי לכבד אותי אבל מעתה אעשה משפט ולא יכבדו עוד לפסילים

"הוא שמי" - המיוחד לי לא כשם הפסילים שאין שמם מיוחד להם כי יקראוה בשם אלוה ואין אל אתם

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בטרם תצמחנה" - ר"ל עד לא התחילה להתגלות אשמיע אתכם

"וחדשות" - עתה אני מגיד חדשות שלא שמעתם עדיין והיא הגאולה העתידה

"הראשונות" - הנבואות הראשונות שנבאתי על סנחריב הנה כבר באו

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איים ויושביהם" - האיים עצמם והיושבים בהם יהללו לה' והוא ענין מליצה כי אין האיים והבריות בעלי דעה ודבור להלל וכן נאמר נהרות ימחאו כף (תהלים צח)

"יורדי הים" - הפורשים בים והבריות הממלאים את הים גם המה יהללו לה'

"שירו לה'" - אז ישירו לה' שיר חדש ותהלתו יהיה נשמע מקצה הארץ

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יצוחו" - ר"ל יהיה נשמע קול צוחה של שמחה והלל

"ירונו וגו'" - היושבים על הסלע ירונו תהלות ה'

"ישאו מדבר וגו'" - כל מדבר ועריו וכל חצרים אשר תשב בהם עדת קדר כולם ישאו קול שיר

מצודת ציון

"יצוחו" - ענין הרמת קול

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יגידו" - האנשים השוכנים שמה

"ישימו" - ר"ל בפיהם יתנו לו כבוד

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יתגבר" - יתחזק את עצמו על אויביו

"יריע" - כגבור המנצח במלחמה

"יצא" - לתשועת ישראל

"יעיר קנאה" - יעורר לקנאת קנאת עמו

מצודת ציון

"יעיר" - מלשון התעוררות

"יריע" - מלשון תרועה

"יצריח" - ענין צעקה בקול גדול כמו מר צורח (צפניה א)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשום ואשאף יחד" - אעשה שממה ואבלעם כולם יחד

"כיולדה אפעה" - אבל מעתה אשאג בקול כיולדה להומם ולאבדם

"אתאפק" - אתחזק לכבוש כעסי

"החשיתי מעולם" - זה זמן רב אני שותק על מה שעשו האומות לעמי

מצודת ציון

"החשיתי" - ענין שתיקה כמו לא אחשה (לקמן סב)

"אחריש" - אשתוק

"אתאפק" - ענין התחזקות כמו המון מעיך וגו' התאפקו (לקמן סג)

"אפעה" - ענין צעקה ובדרז"ל פעיתא היא דא (סוכה לא)

"אשום" - מלשון שממון

"אשאף" - ענין בליעה וכן ושאף צמים חילם (איוב ה)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואגמים וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"לאיים" - להיות חורב ויובש כאיים ר"ל אאבד העכו"ם הנמשלים למים רבים

"אחריב" - את ההרים והגבעות אעשה חורבה ואוביש את עשבם ר"ל אאבד המלכים והשרים וכל המון העם

מצודת ציון

"אחריב" - מלשון חורבן

"אוביש" - מלשון יבש

"ואגמים" - מקום כניסת המים

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא עזבתים" - לעתיד לבוא

"עשיתים" - מאז כשיצאו ממצרים עשיתי כאלה

"ומעקשים למישור" - דרך המעוקם אעשה ישר ושוה

"אשים מחשך" - ההולך בדרך שאין ידוע לו הוא כאלו הולך בחשך

"בנתיבות וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"והולכתי עורים" - אז אוליך את ישראל לארצם דרך המדבר בדרך אשר לא ידעוהו והמה כעורים לה

מצודת ציון

"בנתיבות" - מלשון נתיב ושביל

"אדריכם" - מלשון דריכה והלוך

"אשים" - מלשון שימה

"ומעקשים" - מלשון עקש ועקום

"למישור" - מלשון ישר ושוה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"האומרים וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"נסוגו וגו'" - אז הבוטחים בפסל יבושו בבושת ויחזרו לאחור כדרך אדם הנכלם שחוזר לאחוריו לבל יראהו בבשתו

מצודת ציון

"נסוגו אחור" - ענין החזרה לאחור וכן ונסג מאחר אלהינו (לקמן נט)

"למסכה" - לקבוצת גלולים הנעשה ממתכת ביציקה והתכה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"החרשים שמעו" - אתם ישראל החרשים משמוע דבר ה' והעורים מלראות מצותיו שמעו מעתה והביטו לראות הואיל וטובה גדולה מוכנת לכם

מצודת ציון

"הביטו" - ענין הסתכלות וראיה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כעבד ה'" - כפל הדבר פעמים ושלש כדרך המליצה

"כמשולם" - השלם במדות

"וחרש וגו'" - חוזר על מלת מי הוא היותר ראוי להקרא חרש כמלאכי אשר אשלח רצה לומר מי שנתתי חכמה בלבו וכאלו שלחתיו ללמד דעת את העם והוא כחרש לא ישמע מעשי בני העם להזהירם על הדבר

"מי עור וגו'" - כאלו יפרש דבריו לומר מה שכללתי גם הכשרים שבכם להקראם חרשים ועורים כי מי הוא היותר ראוי להקרא עור כי אם עבדי על כי הוא יודע ומכיר בקלקול הדור ואינו מסתכל במעשיהם להישירם ולתקנם

מצודת ציון

"כמלאכי" - ענין שליח

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פקוח אזנים" - הלא יש להם אזנים פתוחות להבין מצות ה' ואין בהם מי אשר ישמע כי עושה עצמו כאלו לא יבין ואינו מזהיר לזולת ולכן מהראוי להקרא חרש

"ראות רבות" - הלא המה רואים הרבה חכמה ואין בהם מי אשר ישמור את הזולת להשיבו מדרכו הרעה ולכן מהראוי להקרא עור

מצודת ציון

"פקוח" - ענין פתיחה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ה' חפץ" - ר"ל הלא עיקר חפץ ה' באנשים כאלה הוא בעבור שכ"א מהם יצדיק את הזולת ללמדו דרך הישר ולהגדיל התורה ולהאדירה ר"ל להרבות למוד דעת את העם

מצודת ציון

"חפץ" - ענין רצון

"ויאדיר" - ענין חוזק

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יקשיב" - וכי נמצא מי בכם אשר יקשיב לשמוע דבר שיעמוד לו באחרונה

"מי בכם" - ר"ל וכי נמצא מי בכם אשר יאזין לתת לב לזאת האמור למטה

מצודת ציון

"יאזין" - ישמע באזניו

"יקשיב" - ענין שמיעה

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא אבו" - ולא רצו ישראל ללכת בדרכיו

"זו חטאנו לו" - רצה לומר זו היא הסיבה אשר חטאנו לו וגמול הוא משלם

"מי נתן" - רצה לומר וזהו הדבר להבין מי הוא אשר מסר את ישראל למשיסה ולבוזזים הלא ה' מסרם ולא במקרה בא

מצודת ציון

"ולא אבו" - ולא רצו כמו לא אבה יבמי (דברים כה)

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותלהטהו מסביב" - רצה לומר אבל אין נותנים לב לדעת שבא בהשגחה וכאשר בערה מסביב לא ידע שמה' באה וכאשר בערה בו בעצמו ובגופו עכ"ז אינו משים על לבו להבין שבא בהשגחה ר"ל אינו משים על הלב לא בעת כשהצרה ממשמשת לבא ולא בעת שכבר באה

"וישפוך" - ולכך שפך עליו חמה קשה וחוזק מלחמה

מצודת ציון

"חמה אפו" - כפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דנייאל יב)והדומים

"ועזוז" - מלשון עוז וחוזק

"ותלהטהו" - ענין הבערה ושרפה כמו אש לוהט (תהלים קד)

"ותבער" - מלשון הבערה