מ"ג ישעיהו מב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ד. לֹא יִכְהֶה וְלֹא יָרוּץ עַד יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט וּלְתוֹרָתוֹ אִיִּים יְיַחֵילוּ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו

מנוקד: לֹא יִכְהֶה וְלֹא יָרוּץ עַד יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט וּלְתוֹרָתוֹ אִיִּים יְיַחֵילוּ.

עם טעמים: לֹ֤א יִכְהֶה֙ וְלֹ֣א יָר֔וּץ עַד־יָשִׂ֥ים בָּאָ֖רֶץ מִשְׁפָּ֑ט וּלְתוֹרָת֖וֹ אִיִּ֥ים יְיַחֵֽילוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

לָא יַלְהֵי וְלָא יִלְאֵי עַד דְיַתְקֵן בְאַרְעָא דִינָא וּלְאוֹרַיְתֵהּ נַגְוָן יְכַתְּרוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא ירוץ" - כמו לא ירצץ כי מלאה הארץ דעה (לעיל יא) וישמעו להן כענין שנאמר (צפניה ג) כי אז אהפוך אל עמים וגו' וזהו לתורתו איים ייחלו כולם ישמעו לתורתו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לא יכהה", נותן עוד סימנים להכיר את המשיח האמתי, כי כבר עמדו כמה משיחים מזוייפים כמו שבתי צבי שר"י, וקצתם המירו דתם, כמו הנזכר שנהפך לדת ישמעאל, אמר סימניו, כי לא יכהה בנפשו ואמונתו, ולא ירוץ בגופו, רק "ישים בארץ משפט" והנהגה כוללת עד שגם איים הרחוקים ייחלו לתורתו. ואמר שבין המשפט שלו בהנהגה ובין תורתו בעבודת ה' יתפשט בכל הארץ:

ביאור המילות

"משפט, ולתורתו". המשפט הוא הנימוס וההנהגה בין אדם לאדם, והתורה, באמונות ודעות ומצות, עפ"י התורה אשר יורוך (נגד בין דם לדם) ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה (נגד בין דין לדין) (דברים יז יא):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולתורתו" - אל מה שיורה וילמד יצפו ויקוו יושבי האיים הרחוקים

"לא יכהה" - לא יכהה מאורו ולא ירוצץ ר"ל לא יחלש ולא יתרפה עד ישים משפט באנשי הארץ

מצודת ציון

"ירוץ" - מלשון רציצה

"ולתורתו" - מלשון הוראה ולמוד

"ייחלו" - יקוו כמו יחל ישראל (תהלים קלא)