מ"ג ישעיהו לג י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


י. עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהוָה עַתָּה אֵרוֹמָם עַתָּה אֶנָּשֵׂא.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא

מנוקד: עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהוָה עַתָּה אֵרוֹמָם עַתָּה אֶנָּשֵׂא.

עם טעמים: עַתָּ֥ה אָק֖וּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה עַתָּה֙ אֵֽרוֹמָ֔ם עַתָּ֖ה אֶנָּשֵֽׂא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עתה אקום" - מרוב רעות שעשה האויב לעמי לא אתאפק עוד עתה אקום וארומם ואנשא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עתה אקום יאמר ה'", להושיע, כמ"ש (למעלה י"ח) אשקטה ואביטה במכוני, "עתה ארומם" על אשור, "ועתה אנשא" בפי כל הבריות ע"י נפלאותי:


ביאור המילות

"ארומם אנשא". ארומם מעצמי, אנשא ע"י שיכירו יכלתי כנ"ל (ב' יד):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עתה אנשא" - כפל הדבר במ"ש

"עתה ארומם" - כי כשהמקום עושה דין בעכו"ם הוא מרומם ומנושא

"עתה אקום" - ר"ל הואיל וקבלו עונש כזה לכן יאמר ה' עתה אקום להפרע ממלך אשור