מ"ג ישעיהו כח ה

ה. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו

מנוקד: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ.

עם טעמים: בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת לַעֲטֶ֣רֶת צְבִ֔י וְלִצְפִירַ֖ת תִּפְאָרָ֑ה לִשְׁאָ֖ר עַמּֽוֹ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בעדנא ההיא יהי משיחא דיי צבאות לכלילא דחדוא ולכתר דתושבחתא לשארא דעמה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ביום ההוא" - כהתם הפושעים

"יהיה ה' צבאות לעטרת צבי" - לצדיקים הנשארים בה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ביום ההוא", של מפלת אפרים, "עטרת צבי" לעומת עטרת גאות של אפרים יהיה עטרת חמדה, ולעומת ציץ נובל הצומח וכלה, יהיה "צפירת תפארה", אור השחר הצומח והולך עד נכון היום, "לשאר עמו" היא מלכות יהודה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

מצודת דוד

"ולצפירת תפארה" - כפל הדבר במ"ש

"לשאר עמו" - הם יהודה ובנימין

"לעטרת צבי" - ר"ל יתלו הכבוד בגאון ה'

"ביום ההוא" - ביום מפלת מלכות אפרים

מצודת ציון

"ולצפירת" - כן יקרא העטרה או המצנפת המסבב את הראש כי צפירה היא ענין סבוב ובמשנה הקופה משיעשה שתי צפירות לרוחב שלה (כלים פי"ו) ור"ל הסבוב שעושים לקופה