מ"ג ישעיהו כח ו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולרוח משפט ליושב על המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט וְלִגְבוּרָה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְר֖וּחַ מִשְׁפָּ֑ט לַיּוֹשֵׁב֙ עַל־הַמִּשְׁפָּ֔ט וְלִ֨גְבוּרָ֔ה מְשִׁיבֵ֥י מִלְחָמָ֖ה שָֽׁעְרָה׃

למימר קשוט דדין לדיתבין בבית דינא למדן דין דקשוט ולמתן נצחנא לדנפקין בקרבא לאתבותהון בשלם לבתיהון:

"ולרוח משפט" - יהיה הקב"ה להורות משפט "ליושב על המשפט ולגבורה" - יהיה לאותן שהם משיבי מלחמה מלחמתה של תורה

"ולגבורה" - הוא יהיה לגבורה לבני יהודה אשר שבו ממקום המלחמה להכנס אל שער העיר להשגב שמה ר"ל לא יצטרכו לגבורת מלחמה כי האל ילחם להם ויכה את האויב

"ולרוח משפט" - האל יהיה לרוח משפט למי שיושב על המשפט ר"ל יחונן דעת לחזקיהו לעשות משפט אמת

"ולרוח" - ענין התעוררות וכן ותהי על יפתח רוח ה' (שופטים יא)

"ולרוח" לעומת שהצלחת המדינה תלויה בשני דברים.

א) בשהמלך הלובש העטרת יעשה משפט בין איש לחברו, שאז ילבש עטרת צבי, הנה ה' יהיה לו "לרוח משפט", כי ברוח ה' יעשה משפט.
ב) שיהיו לה גבורי כח עושי מלחמה ישמרו אותה מאויב חיצוני, אומר כי ה' יהיה למשיבי מלחמה אלה "לרוח גבורה" להתגבר נגד האויב המחריב את ארצם, ובזה יהיה להם "לצפירת תפארה" בל יוחרב ארצם וידמה לציץ נובל, אמנם הלא.