מ"ג ישעיהו כח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ד. וְהָיְתָה צִיצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה

מנוקד: וְהָיְתָה צִיצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה.

עם טעמים: וְֽהָ֨יְתָ֜ה צִיצַ֤ת נֹבֵל֙ צְבִ֣י תִפְאַרְתּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹ֖אשׁ גֵּ֣יא שְׁמָנִ֑ים כְּבִכּוּרָהּ֙ בְּטֶ֣רֶם קַ֔יִץ אֲשֶׁ֨ר יִרְאֶ֤ה הָֽרֹאֶה֙ אוֹתָ֔הּ בְּעוֹדָ֥הּ בְּכַפּ֖וֹ יִבְלָעֶֽנָּה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

ויהי דיהיב מצנפתא לרשיעיא דבית מקדשא תושבחתה די על ריש חילא שמינא כבכורא עד לא קיטא דאם יחזי דחזי יתה כאלו היא בידה יבלעינה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כבכורה בטרם קיץ" - כבישולה של תאנת ציץ נובל

"בטרם קיץ" - עת בישול שאר התאנים אשר מתוך שהיא בכורה קופץ עליה ובולעה ובעודה בכפו כך וישקוד על הרעה ויביאה עלינו (דנייאל ט')

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיתה", אחר שספר איך נפלה עטרת גאות, מספר מפלת הציץ נובל שהוא משל אל ארצם, הוא היה דומה "כבכורה בטרם קיץ" ומצייר בזה ג' ענינים.

  • א) שהם הגלו תחלה ונתבשלו לפני הזמן כפרי המתבכרת טרם בא הקיץ,
  • ב) שנדמו בזה להבכורה אשר יראה הרואה אותה הגם שאינו בעליה ילקטנה,
  • ג) כי בעודה בכפו בעודה בידו טרם הגיעה אל פיו, וגם יבלענה בפעם אחד בלי לעיסה מתוך החביבות, כן ירשו אותה זרים אשר לא להם המשפט, והחריבו אותם בעודם משורשים בארצם בעודם יושבים לבטח, (עד כאן מאמר המוסגר מעתה שב אל דבריו בפסוק א'), אומר הנה עטרת וציץ נובל של אפרים הם מכבר הלומי יין, אבל לעומת זה לשבט יהודה, הנה.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר יראה וגו'" - אשר מיד כשיראה אותה הרואה יבלענה מיד כשהיא עדיין תלויה על הענף ואינו ממתין עד שיתלוש ואמר שכן ימהר האויב להשפיל גאותם

"כבכורה" - חוזר על והיתה האמור בתחלת המקרא לומר עטרת הגאוה תהיה כתאנה שנתבכרה בטרם יהיה הקיץ והוא עת בשול התאנים כולם

"והיתה וגו'" - הדר תפארתו הדומה לציצת הנובל אשר היא לעטרה על ראש גיא שמנים

מצודת ציון

"ציצת" - מלשון ציץ

"כבכורה" - מלשון בכור ור"ל הנגמר ונתבשל ראשון וכן ונתבשל בכורי ענבים (במדבר יג)

"קיץ" - הוא זמן בישול התאנים וכן והלחם והקיץ (שמואל ב טו)

"בכפו" - ענינו ענף כמו וכפתו לא רעננה (איוב טו)